לדעתי, אחת הסיבות שהיא ברחה לקנדה הייתה הבושה, בושה שנבעה מהעובדה שהיא, שחיה חיי מותרות, צריכה למכור את בגדיה ותכשיטיה על מנת שיהיה לה מה לאכול. היא ברחה לקנדה כי שם אף אחד לא מכיר אותה ושם קיוותה שתוכל להתחיל מאפס ואיכשהו להרוויח למחייתה, הרחק מהעין הציבורית הישראלית שלא תמיד יודעת לחמול, אלא אוהבת לשפוט, לבקר ואפילו ללעוג.
הריאיון היה מרגש, חיים אתגר כהרגלו ידע לשאול את השאלות הנכונות ולגעת בחומרים ברגישות והתחשבות, וכמו תמיד ידע ליצור יחסי אמון בגיבורת הפרק (או נכון יותר, האנטי-גיבורה), על מנת שתהיה מוכנה לפתוח את סגור ליבה בפניו. אחרי בניית אמון בינו ובין המרואיינת, יכול היה אתגר להרשות לעצמו לשאול שאלות נוקבות יותר בהמשך החשיפה, ולקראת סופה, הוא שאל אותה שאלה שלטעמי קצת עברה את גבול הטעם הטוב: "האם את אמא טובה"? כי הרי היא עזבה את ילדיה.
קראתי כמה מהתגובות ברשת על חזרתה לארץ של סנוקל אחרי שלוש שנים של היעדרות. חלק מהמגיבים אמרו שאם היא טוענת שהיום היא חסרת אמצעים, איך יש לה כסף להשקיע בשיפוץ פניה ובתחזוקה כללית של המראה החיצוני? התשובה פשוטה. אחרי חזרתה לארץ, היא מצאה עבודה אצל מישהי שעבדה אצלה עוד בזמנים הטובים, באחד ממכוני היופי של סנוקל, והיום פתחה מכון יופי משלה שעושים בו הזרקות. וגם אם סנוקל הייתה משקיעה בהופעתה החיצונית ומשלמת מכספה, זה ממש לא ענייננו לפשפש בכיסיה. אם בסדר העדיפויות שלה, חשוב לה יותר המראה החיצוני מאשר לגור בדירה ראויה יותר מאשר דירת חדר קטן בבית ישן בשכונת פלורנטין, זו הבחירה שלה.
מסקנה: אל תמהרו להתרברב בעושרכם באמצעות המדיה והטלוויזיה. כל המתרברבים בפומבי, עלולים למצוא את עצמם באותו מצב של סנוקל וענבל אור. העשירים האמתיים לא משתתפים בתוכנית ריאליטי כמו "המעושרות" ולא מציגים את עושרם לראווה. קצת צניעות לא תזיק. אין ספק שזה סיפור מסע והתפתחות אישית. סנוקל חזרה לארץ וכבר לא אכפת לה מה יחשבו עליה, והיא תעבוד בכל עבודה ובלבד לצאת מהחובות.
הייתי רוצה לסיים בחיזוק ידיה של סנוקל ואף לתת לה עצה ידידותית עם קריצה בצידה: את אישה כל כך יפה, מי צריך את כל הבוטוקס הזה? אפילו קשה לך לבכות ולפרוק, כששרירי הפנים משותקים. לא צריך להיבהל מכול קמטוט קטן בקצה העין שמוסיף הבעה טבעית, במקום פנים נפוחות וקפואות שהן הטרנד העכשווי בעולם הקוסמטיקה.
התרעות פיקוד העורף