בפתח דבריו, אמר שלח: "הכרתי את מודי דרך חברים משותפים עוד הרבה לפני שנהיינו אנשי תקשורת. האבות שלנו עבדו יחד, אז הייתה לנו היכרות לפני שנולדנו, ונוף ילדותנו אותו דבר. במובן הזה אני חושב שבלי קשר לקשר האישי, אני מייצג הרבה ישראלים שמודי בר און הוא מתוך נוף ילדותם לא חשוב איפה הם נולדו. מודי בא מעולמות הסטנדאפ, זה לא היה סטנדאפ של פאנצ'ים למרות שהוא כתב כמה טקסטים מהמצחיקים שהיו פה, הוא לא היה איש של דאחקות. הייתה תמיד הכרה של העצב, של המצב שלנו, באמפתיה עצומה".
לאחר מכן, התייחס לעבודתו של מודי בערוץ הספורט: "אני חושב שזה הגיע מבחינתי מתבונה מאוד עמוקה, מאמפתיה לכל דבר אנושי. אחד הדברים, ומודי ואני דיברנו על זה, זה לא שהוא הפך את הכדורגל לדבר תרבותי ואמר 'תבלו' שזו מילה נהדרת, הוא חי כדורגל כמו שהוא חי כל דבר אחד. זה היה דבר טבעי לחלוטין ויפה ועצוב ומצחיק כמו כל דבר שאנו עושים. מודי גילם את זה יותר טוב מאדם אחר".
בהמשך, סיפר על הרגע בו בגילה כי מודי חלה בסרטן: "אני נורא אהבתי אותו. המון אנשים שמודי הכיר ולא הכיר נורא אהבו אותו, הכאב שהרגשתי שנודע לי שהוא חולה והכאב שאני חש עכשיו, על עצמי הוא אישי כי היינו חברים, אך הוא משותף להרבה אנשים. אם יורשה לי להגיד גם בשמו, זה נורא לא חשבו מה יזכרו ממך, אלא מה היית בשביל המון אנשים, הוא היה בשבילם משהו בתוך זרם החיים והתודעה שלך, אני לא חושב שזה הטריד אותו מה יזכרו ממנו".
"עשינו רדיו בשנות התשעים, נורא רצינו לעבוד יחד ולא יצא כי הוא הידרדר לכדורגל ואני לכדורסל. הוא היה אומר לי 'אני איש של חמישים מילה'. אך לא היה דבר יותר רחוק מהטוויטר ממודי. להיות מסוגל להיות איש כל כך מדויק ולא להיות רשע לרגע, לא לבוא ממקום רע, זה הייחוד העצום שלו. מי שנגע בזה דרך הטלוויזיה והחיים לא ישכח את זה אף פעם. מודי ידע להעביר את השלמות הזו, וזה ייחודי וחד פעמי", סיכם.
התרעות פיקוד העורף