הקרב על הקנאביס הוכרע - עכשיו תור הסמים הפסיכדליים

"איך לשנות את דעתך" ("How to Change Your Mind"), נטפליקס

הקרב על הקנאביס הוכרע. הוא כבר בפנים. לא מומלץ עדיין לנסות לעבור עם שקיק ירקרק בנמל התעופה שרמטייבו ברוסיה, או בתחנת הגבול בטאבה, אבל במדינות רבות בעולם כבר אפשר להשיג בגלוי את התפרחת המפתה במאמץ זהה הנדרש לרכישת אוכל לציפורים.

והקרב הבא כבר בפתח. הוא בחיתוליו. הוא היה כאן וניגף לאחור לפני כמה עשרות שנים. כמו הקנאביס בשעתו - יעילותו, מסוכנותו או חוסר מסוכנותו הם נושא לוויכוח סוער שתכף יפרוץ. ואולי הסדרה “איך לשנות את דעתך", שמנחה הסופר האמריקאי מייקל פולן העוסקת בהיסטוריה של השימוש בחומרים פסיכדליים, כולל LSD, פסילוסיבין, אקסטזי ומסקלין, היא אחת מיריות הפתיחה לקרב של חתירת החומרים הללו למיינסטרים והתרת השימוש בהם.

אי אפשר להישאר אדיש לסדרה הזו. בנימה אישית, לפני יותר מ־20 שנים התפרץ בגופי ולא הרפה כאב ראש חזק ובלתי מובן. חודשים מייסרים עברו עליי עד שנמצא הרופא המומחה שרקח לי קוקטייל כדורים שפחות או יותר על בסיסו אני חי עד כה. מדי כמה שנים גופי מתרגל לקוקטייל, הכאב חוזר, ונדרש “כוונון" ו"עדכון" של סוגים ומינונים. לפני כשלוש שנים התרחשה פעם נוספת חזרה של הכאבים, והדוקטור הטוב הציע את מתנת הקנאביס הרפואי. אני משתמש במילה מתנה, משום שהשיפור שהביאה עמה התפרחת הריחנית היה דרמטי בשיעור פחות או יותר של כ־80%.

מי שהיה שם, במחוזות הכאב, מקל ועד פוגע קשות באיכות חיים, והתנסה בחומרים השונים הבאים ישירות מהטבע והקרויים “סמים" - לא אלה מהסוג הממכר וההשלכות הקשות שהוא מביא איתו על חיי המשתמש, לעולם יפתח ידיים לקראתם ויזעם על עיכובים ועצירת מחקרים מטעמים פוליטיים ואחרים. לפטריות ההזיה שבהן נמצא החומר פסילוסיבין יש תיעוד היסטורי לשימוש כבר לפני כמיליון שנה. למערב הן התגלו בתחילת שנות ה־50, כשמדענים ששמעו את שמען ואת יכולתן לעורר את התודעה למצבי הזיה חריפים, יצאו למקסיקו, שם התנהלו טקסים שבמרכזם השימוש בפטריות. המדענים הביאו פטריות בחזרה לאמריקה והחלו לחקור אותן ואת השימושים הפסיכיאטריים בהן במצבי חרדה ודיכאון חריפים. ההצלחות, לפי המתואר בסדרה, היו מסחררות. גם תופעות פיזיות, תולדת מצבי המצוקה הנפשיים, נעלמו.

במקביל להצלחות התעורר ויכוח בשאלת הסכנות הנובעות מהחומרים ליציבות נפשו של המטופל, ובאשר למתודה המדעית העומדת בבסיס הניסיונות שלא ניתן לשער כלל להיכן יוליכו את המטופל ומטפליו. זה היה מדע בעיצומו, והצלחה מוכחת, לו הייתה מתרחשת, הייתה ניצחון עצום בעיקר לחולים עצמם. מי שהנחית את הפטיש על המדע הצעיר ומנע את המשכו היה נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון, שבמסגרת המלחמה בסמים כלל בהם בידו הגסה גם את הסמים הפסיכדליים וקטע את המחקר עד היום. מדינות רבות הלכו בעקבות הנשיא ניקסון ואסרו על ניסויים בסמים פסיכדליים, והמחקר נותר בעיקר בקלסרים המאובקים.