הרכב השופטים נשאר זהה מאז עונתה הראשונה של התוכנית, ונדמה שאנחנו מכירים כבר כל מניירה של צדי צרפתי, כל בדיחה של שחר חסון ואת כל חבריה המפורסמים של אופירה אסייג. העניין היחיד מגיע מכיוונם של סטטיק ובן אל תבורי, שהעונה צולמה מעט לפני ההחלטה על סיום דרכם המשותפת. וזה, עם כל הכבוד, לא מחזיק.
סוד ההצלחה של התוכנית בעונתה הראשונה היה הרעננות ורוח האנדרדוג ששרתה עליה. בעונה השנייה היא כבר החלה להסתאב מעט, עם הגדלת מספר המשתתפים וריבוי פרקים ללא חשיפה. העונה הקרובה תהיה מבחן רציני בשאלה האם לפורמט הקוריאני יש עתיד ארוך טווח בישראל, או שהחגיגה קרובה לסיום.
מה שכן, אדם אחד בהחלט שיחק אותה בגדול וקוראים לו יורם ארבל. אף לא אחד מהשופטים לא הצליח לזהות את שדרן הספורט האגדי, אבל הופעתו הקלילה, מעט אחרי יום הולדתו ה-80, ממשיכה עבורה מומנטום חיובי.
אחרי שהפך בשנים האחרונות לשק חבטות של מבקרי טלוויזיה וצייצנים, בעקבות מספר טעויות שביצע בשידורי הספורט (כגון בלבול בזהותו של שחקן מכבי תל אביב שקלע סל ניצחון בפיינל פור), ארבל זוכה בתקופה האחרונה לעדנה מסוימת. רבים מבינים פתאום, אולי לאור הביצועים הלא-תמיד-מדהימים של השדרים הצעירים במונדיאל הנוכחי, שמגיע לו יותר כבוד על מפעל חייו. ההופעה המרנינה הזו מוסיפה לו עוד נקודת זכות.
התרעות פיקוד העורף