"זה התחיל בחלום קטן על בית מארח בגליל והפך לחלום הרבה יותר גדול", סיפרה דניאל. "אבל שום דבר בזה לא היה פשוט. לא הכסף, לא התנאים, לא הנסיבות. מה שהיה לנו היו בעיקר אמונה ויכולת לעבוד קשה מאוד לאורך זמן".
"יש בינינו חלוקת תפקידים טבעית", הוסיף נדב. "דניאל היא הכוח היצירתי, האסתטי, המחבר בין רעיון לנשמה. אני מביא את הקשר עם שותפים, את התמונה הגדולה ואת היכולת להזיז מהלכים בשטח".
אחרי שנים של עבודת פיתוח קונספט, הבנה מעמיקה של טרנדים בתיירות עולמית והיכרות קרובה עם עולמות של תרבות, קולינריה ועיצוב, החליטו בני הזוג להמר בגדול. "ידענו מה אנחנו רוצים לייצר, שזו חוויית אירוח שהיא לא רק של יוקרה, אלא עם משמעות. מקום שירגיש כמו עולם שלם שאתה נכנס אליו ונוגע בנשמה שלך", אמרה דניאל.
תוך כדי תנועה
הפרויקט, שצפוי להיקף השקעה של כ-120 מיליון שקל, יהיה פרויקט הדגל של הזוג בשנים הקרובות ויכלול הקמת ריזורט יוקרתי בסטנדרטים גבוהים. עם ניסיון של 13 שנים בענף התיירות והתמודדות מוצלחת עם משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, נדב ודניאל מציגים יכולת יזמית וביצועית שהופכת אותם לשחקנים משמעותיים בנוף התיירות הישראלי והבין לאומי.
הפרויקט הראשון שלהם על חוף בתולי בדרום יוון משך לא רק משפחות נופשות, אלא גם משקיעים. "הישראלים מחפשים חוויה אחרת", אמר נדב. "הם רוצים להרגיש בבית, אבל גם להיות במקום אחר באמת. זה מה שאנחנו יוצרים - חוויית אירוח מקומית עם סטנדרט בין לאומי".
המשבר הכלכלי ביוון, ולאחרונה גם גלי התיירות בעקבות הקורונה והמלחמה באזורנו, הפכו את ההשקעות שם לאטרקטיביות עוד יותר. "זה שוק שנמצא בצמיחה, אבל עדיין לא מיצה את עצמו. עבורנו זו הייתה הזדמנות בתור יזמים ומי שמכירים את הקהל הישראלי והאירופי כאחד", הם אמרו.
סיכון מחושב
המיזם של בני הזוג נבו קורה דווקא בעיתוי שנראה בלתי סביר: בעיצומה של מלחמה בישראל, על רקע התאוששות איטית של התיירות העולמית ממשבר הקורונה, מחירי ריבית גבוהים במיוחד, קושי בגיוס משקיעים ועלויות בנייה שמתנפחות. "זה לא שאנחנו עיוורים לסיכון", הבהירה דניאל. "אבל יזמות היא לא פעולה רציונלית נטו. זה דחף פנימי, אמונה עמוקה, תשוקה, והיכולת לקום כל בוקר למרות הכול ולעשות עוד צעד קדימה".
כאמור, הם לא מגיעים עם גב כלכלי או עם קבוצת נדל"ן מאחוריהם. הכול ממומן במודל עצמאי, עם שותפויות מדויקות וגיוס הון סלקטיבי. "אנחנו עושים כל מהלך בזהירות, אבל עם לב פתוח. לא בונים כי זה טרנדי, אלא כי זה בוער בנו", אמר נדב, שהדגיש את השקיפות המלאה מול המשקיעים.
"תמיד הייתי סקפטי, ולכן אני מסביר לכולם את התמונה המלאה, גם כשיש הפסדים או כשלא הכל מושלם. עברנו את המלחמה, לא חילקנו דיבידנדים ושמרתי את החברה עם מזומנים בכיס. בפרויקט הנוכחי, שהוא הראשון שבו אנחנו משקיעים באמת סכומים משמעותיים, המשקיעים מקבלים בעלות הנדל"ן ביטחון של 50%-60% על הכסף שלהם מהרגע הראשון. אני לא לוקח את כל הכסף מראש, אלא אחוזים בהדרגה, כדי לסבסד את הפעילות ולצמצם את הסיכון. בסופו של דבר הסיכון הוא עלינו. זהו מודל הפעולה שלנו כיום".
כאמור, בני הזוג לקחו סיכונים עצומים: מכרו רכב, שברו חסכונות, לקחו הלוואות אישיות ולא עצרו. "רבים היו מתייאשים הרבה קודם, אבל כשאתה מאמין, ואתה רואה בעיני רוחך את המקום שאתה רוצה לבנות, אתה מוצא את הכוחות. אפילו כשאתה מותש".
מעבר לצימרים או חוויות נופש, השניים שואפים לחולל שינוי באופן שבו תיירות נראית ומרגישה. "תיירות היא לא רק איפה אתה ישן, אלא איך אתה מרגיש כשאתה שם. אנחנו רוצים שכל אדם ירגיש שהוא אורח בבית שיש בו נשמה", אמר נדב.
העיצוב בכל אחד מהמקומות נשען על סיפור מקומי. בקיבוץ עין זיוון זה החיבור לנוף ולאדמה; בפארוס זו הפשטות היוונית; ובפרובנס ההיסטוריה והתרבות האירופית. "בכל מקום אנחנו בונים עם הקהילה, עם אומנים מקומיים, עם שפים ואדריכלים שחיים את המקום. זה חלק בלתי נפרד מהגישה שלנו", סיפרה דניאל.
על אף האתגרים בישראל - המלחמות, יוקר המחיה, הקיטוב - נדב ודניאל לא עוזבים את ההשקעות בישראל. להיפך. הפרויקט ברמת הגולן הוא הסמן המרכזי בעיניהם. "יש כאן נופים שלא קיימים בשום מקום, יש פה אנשים מדהימים, ודווקא בתקופות כאלה חשוב לייצר אלטרנטיבה של יופי, של שקט, של תקווה", הם אמרו. "בסוף כל מי שעוסק באירוח הוא אדם שמאמין באדם", סיכמה דניאל. "וזה מה שאנחנו: יזמים שמאמינים. גם כשאין ודאות. גם כשקשה. אולי דווקא אז במיוחד".
התרעות פיקוד העורף