אי־שם ברומניה, בתוך פורשה 911 טורבו מ־1988, העניינים מעוררי דאגה. אני לא יודע אם זה בגלל הכבישים המקומיים שבהם יש יותר בורות מאספלט, או העובדה שהמכונית שבה אנחנו נוהגים נשלפה מהמוזיאון של פורשה בשטוטגרט ושווה בערך כמו 911 טורבו S חדשה, או המוניטין המפוקפק שיצא למכונית.
קוראים לה Widows-maker, מייצרת האלמנות. ויש לה קבלות. המכונית הזאת, כמו גם כמה מאחיותיה, משתתפת באירוע חגיגות 50 השנים לפורשה טורבו. הנסיעה בה רועשת מאוד, על בידוד אין מה לדבר. ההגה והבלמים לא מתוגברים. אבל אלו לא הסיבות לכך שהיא זכתה לשם המורבידי. היא נקראת ככה כי יש לה כל המרכיבים שהופכים מכונית למסוכנת: בסיס הגלגלים שלה קצרצר, אין זכר למערכות בטיחות, אך השילוב המסוכן באמת הוא השהיית הטורבו ומנוע שניצב מאחורי הציר האחורי.
מראשית מד הסל"ד ועד 3,400 סל"ד לערך - אין ב־911 הזאת מספיק גזים שיניעו את מניפת הטורבו. השהיה כזאת לא קיימת במנועי טורבו מודרניים. אלו מתעוררים עוד לפני שמד הסל"ד מנגב את קורי השינה. בזמן שהטורבו של הפורשה הישנה משתהה, לוי אשכול היה מספיק לבחור בין תה לקפה, ואפילו ג'ו ביידן היה מצליח לנסח תשובה קוהרנטית. כשהכוח כבר מגיע, הוא בא בבת אחת, ואם לא תיזהרו הוא עלול לסחרר את הגלגלים האחוריים.
כמו בכל 911 ישנה, כשהגלגלים מתחילים להחליק, המנוע האחורי משמש כמשקולת וגורר את כל הזנב בעקבותיה. ודרושה מיומנות כדי להחזיר אותה לדרך הישר. אבל חששות לחוד, בפועל ה־911 טורבו הזאת פחות מאיימת. קשה לשמור על מכונית בתוך רצועת הכוח כשהשילוב להילוך הבא נמדד בדקות. לדברי אנשי המוזיאון, חייבים עדינות בשילוב המצמד, והמסלול של הידית ארוך ולא מדויק - בכל זאת המכונית הספציפית תוכננה לפני כ־40 שנים. אז עד שמעבירים הילוך, הסל"ד צונח אל מתחת לתחום ההגדשה, ושוב צריך לזחול לכיוון אותו תחום מאיים. סקס של קיפודים, גרסת 911.
ה־911 טורבו הראשונה הוצגה ב־1974, אבל הסיפור של פורשה ומנועי טורבו מתחיל טיפה קודם עם מכונית טיפה שונה. 917 היא אחת המכוניות שהפכו את פורשה לשם דבר בספורט המוטורי. בין היתר המכונית הזאת זכתה במרוץ 24 השעות של לה מאן ב־1970 ו־1971. ב־1972 היא הגיעה לאליפות ה־CanAm המפורסמת בצפון אמריקה עם מנוע טורבו. גרסת ה־917/10 הציעה כ־1,000 כ"ס, וגרסת ההמשך, ה־917/30, כבר שדרגה את המספרים ל־1,100 עד 1,580 כוחות סוס מופרעים. את האליפות היא השיגה בקלילות והועפה משם בידי אנשים שלא אהבו את הדומיננטיות המוחלטת שלה.
טורבו, אם צריך להסביר, הוא מערכת שדוחסת אוויר בלחץ גבוה למנועי בעירה פנימית, וכך מאפשרת להגדיל את ההספק בלי להגדיל את נפח המנוע. הוא שימש במטוסי הבוכנה של מלחמת העולם השנייה, התגלגל לספורט המוטורי, ובשנות ה־70 עוד היה נדיר במכוניות מייצור סדרתי. היום, לעומת זאת, נדיר למצוא מכונית חדשה, בנזין או דיזל, ללא טורבו.
בפורשה הבינו שכדי להתחרות צריך לארגן למנועי הטורבו מכונית מתאימה, גרסת הומולגציה. מה זה? הומולגציה היא הפיכת מכונית נוסעים רגילה למכונית מרוץ או מכירת מכונית מרוץ מותאמת לכביש לקהל הרחב. כך המכונית תוכל להשתתף במגוון רחב של תחרויות שונות המוכרות בידי ה־FIA, הפדרציה הבינלאומית לספורט מוטורי.
וכך, לקחו כמה מהנדסים מבריקים, כמו הנס מצגר ופרדיננד פייך, את ה־911 המוכרת והשתילו בישבנה מנוע טורבו. הנה נולדה מכונית חדשה - 911 טורבו או בשם הקוד בחברה - 930.
את המכונית הראשונה, כמעט אב טיפוס, עם מנוע 2.7 ליטר טורבו קיבלה לכבוד חגיגות יום ההולדת ה־70 של אמא של פרדיננד פייך, לואיז. למה? כי לואיז היא לא רק אמא של האיש שיהיה לימים המנהל הכל־יכול של קבוצת פולקסווגן, אלא גם הבת של פרדיננד אחר - פרדיננד פורשה. נפוטיזם בניחוח אירופי.
הדור הראשון של ה־930 זכה למנוע בנפח 3.0 ליטר, שמספק נתון די מרשים ביחס לתקופה - 260 כוחות סוס. שלוש שנים אחר כך, בזמן שה־911 נשארת אותה מכונית, הטורבו מחליפה דור וזוכה לשם מאוד מקורי - 930. הדור השני של ה־930 מגיע עם מנוע משודרג בנפח 3.3 ליטר ומצנן ביניים. ביחד ההספק עולה ל־300 כוחות סוס. זאת המכונית שבה אנחנו נוהגים.
היא מכנית, פשוטה ורועשת. כשהטורבו נכנס לפעולה, פתאום היא מתעוררת לחיים ומושכת קדימה בנחישות. העניין הוא שטווח הפעולה של המנוע לא מתקרב למה שאנחנו מכירים בימינו. היא לא מהנה כמו המכוניות הבאות בסדרה, אבל כבר יש לה כל המאפיינים הוויזואליים שיהפכו את פורשה 911 טורבו לתת־מותג של ממש. האחוריים שלה תפוחים ואגרסיביים, והיא מתהדרת בספוילר עצום מאחור, זה שנקרא “זנב הלווייתן" או “מגש התה".
בתקופה שבה היא הושקה, תקופה שבה מכוניות משפחתיות ספורטיביות כמו ב.מ.וו סדרה 3 ואלפא ג'וליה הציעו פחות מ־125 כ"ס, היא הציעה יותר מכפול וזה רק הלך והתחדד. 300 כוחות הסוס שלה הפכו אותה לחללית במונחי אותן שנים, והיא הפכה למכונית קאלט. ה־911 הגדירה מהי מכונית ספורט לכביש ונמכרה בהצלחה כמעט עד לשנות ה־90.
התרעות פיקוד העורף