סובארו פורסטר נמכר בישראל מאז 1998, ולפני כשנתיים הגיע אלינו הדור השישי. פורסטר היה ממייסדי ז'אנר הקרוסאוברים המציפים את העולם, ובניגוד למקובל בסגמנט גועש זה, הוא התפתח בקצב מאוד שמרני. את הדנ"א בן 30 השנים ניתן לזהות בקלות ברכב המבחן, המודרני והמתוחכם פי כמה מהאבות המייסדים.
במרוצת השנים הפורסטר רכש לעצמו לקוחות נאמנים שנלכדו בקסמו של הרכב השימושי והרבוע וביכולות השטח הגבוהות יחסית לקטגוריה. גם בישראל יש להקות פורסטרים הצולחים שטחים קשי עבירות, אבל רוב הלקוחות מחפשים רכב משפחתי שימושי ונאמן, המסוגל להתרחק מהאספלט הכבוש.
במסגרת גילוי נאות אספר שאני חובב פורסטרים זה שנים רבות, וזהו גם הרכב הפרטי שלי. כלקוח נאמן אני מודע לתצרוכת הדלק המוגזמת, ומה אומר לכם? הגיע הזמן להציג פורסטר היברידי. כרגע אין לי תוכניות להשקיע 280 אלף שקל בשום אוטו, אבל היו לי ציפיות ברורות מהפורסטר ההיברידי: קיוויתי למצוא שיפורים מוחשיים בביצועי המנוע ובפעולה שקטה יותר, תוך צמצום משמעותי בתצרוכת הדלק. רציתי גם לוודא שיכולת השטח לא נפגעה (ואולי שופרה?) ולבדוק אם השימושיות נותרה כשהייתה.
החרטום אינו מנסה להיות מעודן ואלגנטי. הישבן פחות מתריס, עם קימורים רכים המחברים את יחידת התאורה. לוגו האליפסה הכחולה מתנוסס מלפנים ומאחור, עבור סובארו זהו נכס שיווקי הראוי להבלטה. מדבקות e־BOXER הן הסימן היחיד לייחודו הטכנולוגי של רכב המבחן. קיבלנו אותו בצביעה דו־גונית של בטון ושחור עם אופציות בתשלום של וו גרירה, מיגון גחון, פסי רוחב לגגון ומסיטי אוויר לחלונות.
צג 11.6 אינץ' אנכי משולב בלוח המחוונים. הוא גדול ושימושי - בתחתית המסך יש חלון קבוע לתפעול המזגן, לצד מתגים פיזיים לשליטה בטמפרטורה. יש גם חוגות פיזיות לתפעול מערכת הצליל, לא צריך לחטט בתפריטי מסך מעצבנים. תגובות המסך אינן מהירות, ומגבלה נוספת היא שרוחב המסך האנכי קטן מזה של מסכים אופקיים, מה שמקטין את תצוגת אפליקציות הניווט. לוח המחוונים כולל שני שעונים אנלוגיים וביניהם מסך מידע 4.2 אינץ'; קצת מיושן ביחס למערכות מודרניות מקבילות. מתגי ההפעלה על ההגה נוחים ואינטואיטיביים לשימוש. מערכת Harman Kardon כוללת 11 רמקולים.
המרחב מאחור גדול, עם יציאות מזגן ושני שקעי טעינה. קו החלונות הנמוך מאפשר תצפית טובה החוצה, גם לילדים שעוד לא צמחו ל־1.80 מטרים. תא המטען רבוע ושימושי, בנפח 498 ליטר. הבעיה היא שהסוללה ההיברידית תפסה את מקומו של הגלגל הרזרבי, ובמקומו קיבלנו ערכת תיקון תקרים שאינה נותנת את הביטחון הנדרש לטיול שטח.
סובארו לא רצתה לוותר על ה־AWD הסימטרית, ולכן השתילה את המנוע החשמלי בצמוד לתיבת ההילוכים. תוספת הכוח של פורסטר ההיברידי צנועה יחסית - 194 כ"ס במקום 180 בגרסת בנזין טהורה. תוספת הכוח מתבטאת בעיקר בזינוק חד מעמידה ובתגובת דוושה יותר מהירה. הפורסטר ההיברידי לא הרבה יותר שקט מגרסת הבנזין, אבל הוא בהחלט חסכוני יותר - על פי היצרן יש שיפור של כ־28% בתצרוכת הדלק, שעלתה מ־12.5 ק"מ לליטר בגרסת הבנזין, לכ־16 קמ"ל בהיברידית.
זהו נתון אופטימי, אבל הוא לא מנותק מהמציאות - במבחן הדרכים קיבלנו תצרוכת דלק בין־עירונית של 13.0־14.0 קמ"ל; הנתון הטוב ביותר שאותו ראינו ב־100 קמ"ש היה 15.6 ק"מ לליטר, בנהיגה עירונית קיבלנו 9־11 קמ"ל. זה שיפור משמעותי ביחס לגרסת הבנזין אבל רחוק מנתוני ראב4 שאותו בחנו לאחרונה, ובו קיבלנו תצרוכת ממוצעת של 17.8 קמ"ל עם נגיעות מזדמנות ב־19.
תוספות הסוסים והמשקל מתקזזות, כך שהמיאוץ מ־0 ל־100 נשאר 9.4 שניות. אבל ההיברידי מזנק מעמידה באופן נמרץ וחד יותר, זה נותן תחושת כוח ממשית. הבעיה היא שעם סוללה קטנה של 1.1 קוט"ש, תוספת הכוח משפיעה בעיקר על הזינוק הראשוני. לאחר מטרים ספורים אנחנו נשארים עם מנוע בנזין מוחלש, הנאלץ להתאמץ יותר כדי להמשיך בתאוצה סבירה. מאמץ זה מחייב סל"ד גבוה יחסית, המתבטא ברמת רעש גבוהה.
תיבת ההילוכים הרציפה eCVT מתוכנתת לשמונה יחסי העברה האמורים לדמות החלפות הילוכים מסורתיות; זה עובד טוב בבלימות, ויש מנופי שליטה על ההגה, אבל בתאוצה חזקה ה־eCVT מעלה את הסל"ד לגבהים רועשים. חשוב לציין כי בנהיגה רגועה רמת הרעש הרבה יותר נמוכה - אף שמדי פעם ישאג המנוע את דרכו ל־4,000־5,000 סל"ד. יש גם מצב EV שבו הרכב מתקדם רק באמצעות חשמל אבל הוא נמשך רק שניות ספורות, ואז מתעורר הבנזין לפעולה.
אני משער שמה שיגביל את קצב הנסיעה בכביש מתפתל לא יהיה התנהגות הכביש, אלא רעשי המנוע שאינו אוהב לעלות בסל"ד. בנוסף ניכרים גם רעשי רוח חזקים למדי - רחש הרוח הוגבר על ידי פסי גגון, שהם אופציונליים. ניתן לשער שבלעדיו היה רכב המבחן קצת יותר שקט וקצת יותר חסכוני (ברמה של אחוזים בודדים).
בגרסת לימיטד־פלוס ההיברידית נועל הפורסטר צמיגי 235/50R19 ספורטיביים לטעמי; גרסאות פחות מאובזרות נועלות צמיגי 255/60R17 או 225/55R18, המשפרים את נוחות הנסיעה עוד יותר, וגם מתאימים לנהיגת שבילים. מפרט הבטיחות מלא, והוא מתבסס על מערכת EYESIGHT, כולל שמירת נתיב, בלימה אוטונומית לפנים ולאחור, ניטור תנועה בשטחים מתים, התרעה על חוסר ריכוז, 8 כריות אוויר ועוד.
גם מרווח גחון של 22 אינץ' הוא חריג בקטגוריה, מאפשר לפורסטר להרחיק לכת למקומות שבהם יתקשו קרוסאוברים אחרים להתקדם. נציין כי את יכולות השטח של פורסטר תוכלו למצוא גם אצל סובארו קרוסטרק הקטן והזול יותר. הקרוסאובר היחיד המסוגל לאתגר את הפורסטר הוא דאצ'יה דאסטר או ביגסטר. עוד יגיע זמנו של מבחן השוואתי.
אהבתי מאוד את עבודת המתלים של הפורסטר בשבילים מהירים - הוא סופג היטב מהמורות וקפלי קרקע, לא מטלטל את נוסעיו. ניתן לשמור על קצב תנועה מהיר, אבל הישמרו מבאמפים מפתיעים המסוגלים לגרום לחרטום לנגוח בקרקע. בקרת המשיכה מאפשרת התמודדות טובה להפתיע בהצלבות ומכשולים טכניים - הפורסטר מסוגל להניף גלגלים באוויר ולהמשיך להתקדם, בעזרת X־mode האפקטיבי. נקודת התורפה היא זווית גישה של 19 מעלות (לעומת 31 מעלות בדאסטר). הפגוש הקדמי של הפורסטר מועד ללטף את הקרקע לעיתים קרובות מדי, זו מגבלה טורדנית.
מטרד נוסף כאמור נובע מהיעדרו של גלגל רזרבי. זה מצב מטריד לשוחרי שבילים, ולטיילי שטח נמליץ לקנות גלגל חלופי בגודל מלא ולהתקין אותו בבטיחות על גגון.