עשרות מיליוני קטנועים מציפים את כבישי וייטנאם, מסמטאות האנוי ועד הכבישים המתפתלים ב-LOOP התרמילאים שבצפון המדינה. כוחם של הקטנועים במידותיהם הקטנות ובהוצאות התפעול האטרקטיביות שלהם, שהן נמוכות לאין שיעור מאלה של רכב. אבל הנה צץ לו מתחרה מקומי המנסה להיות קטן וממזר, שימושי וחסכוני - ותאמינו או לא, גם עתיר כריזמה שאי אפשר לעמוד בפניה.
זהו VinFast VF3 הקובייתי והמתוק, זיווג מדליק בין סוזוקי ג'ימני לבין פיאט פנדה קדמונית, או רובוטריק של ילדים. VF3 עשוי להיראות לכם כמכונית ילדותית, אז כדאי להכיר את ההורים ואת הייחוס המשפחתי: אבי המשפחה הוא פאם נהאט וונג, האיש העשיר בווייטנאם. ב-2017 הקים מפעל מכוניות המציע היום מבחר מרשים של מכוניות חשמליות, החל במיני העירונית VF5 וכלה ב-VF9, המסוגלת לאתגר קרוסאוברים תחרותיים ביותר. במחצית הראשונה מכר המפעל 115 אלף מכוניות בווייטנאם, זינוק של 72%, וייצא עוד 70 אלף.
המותג הלאומי מציף את כבישי המדינה, אבל מי שתפס את תשומת ליבי היה דווקא הזאטוט VF3. כמה זאטוט? אורכו 3.19 מטרים, והוא קצר מקיה פיקנטו או מפיאט 500 בכ-45 סנטימטרים. ה-VF3 קצר אפילו מרכבי Kei יפניים, ואם הוא מזכיר לכם את הג'ימני, אז תשכחו מזה, אין לו שום יומרות שטח.
עיצוב: המאפיין הבולט ביותר ב-VF3 הוא עיצובו החיצוני, כמובן. אף שהוא קצרצר, המבנה הגבוה תופס לך את העין. במבט צד הוא נראה כמו רכב שטח שמישהו דחס והקטין, אבל זה לא תרגיל פוטושופ, והמידות הקטנות מודגשות על ידי כנפוני פלסטיק ענקיים הקורצים לעולם השטח. חישוקי ברזל שחורים נעוצים בפינות המרכב עם צמיגי 175/75R16 בעלי חתך שמרני מאוד. אהבנו. חישוקי הסגסוגת של רכב המבחן אופציונליים, וכך גם הגגון וכיסוי המושבים הצעקני. עם מרכב באורך 3.19 מטרים אין הרבה מקום להתעסק בגילופי דפנות ודלתות. יש דלת צד ארוכה, חלונות מושחרים ודופן אחורית אנכית.
פס פלסטיק מסיבי נמתח לרוחב הישבן עם עיטור כרום בצורת V, האות הראשונה בשם המותג. רכב המבחן הגיע אלינו בצבע Solar Ruby משובב עין. ה-VF3 מוצע במגוון צבעים אופנתיים כמו ורוד, כחול מתכתי, מנטה עירונית וכמובן, Summer Yellow המתרוצץ ברחובות האנוי.
מאמץ עיצובי הושקע בחרטום הרבוע, הנושא גם הוא את עיטור הכרום בצורת V. פס הכרום חוצה את יחידות התאורה (לא LED, כמובן), מורכב על גריל קדמי אטום. עיצוב הוא עניין אישי, אבל אם תשאלו אותי - בעידן של חשמליות סטנדרטיות שאינן נוגעות ברגשותיכם, ה-VF3 הוא פנינה מתוקה וייחודית, העשויה לקסום ללקוחות צעירים הנדלקים מתחושת הפאן, לפנסיונרים המתחברים לעיצוב הרטרו, ולשוחרי שטח הנאלצים להסתפק בסמטאות העיר הגדולה. לא לחינם רואים בו הרבה וייטנאמיות אמידות שיכלו להרשות לעצמן רכב העולה פי שלושה, האוטו הזה מסובב ראשים ללא הרף.
תא הנוסעים: הווייטנאמים מעמיסים על קטנוע חמישה ילדים, אז אין לי ספק שהם יצליחו לדחוס ארבעה נוסעים ל-VF3. אני לא וייטנאמי צמוק ממדים, אבל הופתעתי לגלות מרחב פנים מצוין ליושבים מלפנים. המושב נע לאחור יותר מכפי שהייתי צריך, יש מרחב נדיב לברכיים ולמרפקים, ומעל ראשי נשאר מקום להכניס ראש נוסף. המושבים אינם מספקים תמיכה ארגונומית טובה, זה לא מפתיע ברכב כל כך זול. תחושת הרווחה מלפנים מצמצמת לחלוטין את המרחב במושבים האחוריים, אף שלמען העיקרון הצלחתי להידחק גם לתוכם.
ככל שהמרחב הקדמי מרשים ועיצוב לוח המחוונים לא רע, תא הנוסעים מבוצע בחסכנות קיצונית. לא הייתי אומר "קמצנות", מכיוון שהמטרה הרי הייתה להשיג את המחיר הנמוך ביותר. לוח המחוונים מורכב ממשטחים מלוכסנים ופשטניים, יצוקי פלסטיק בסיסי למראה ולמגע. יש שילוב צבעים נעים לעין עם מדפים שאי אפשר להניח עליהם כלום.
תאי אחסון קטנים משלימים את התמונה הצנועה. במרכז לוח המחוונים מתנוסס מסך מולטימדיה 10 אינץ' לגמרי לא רע - התצוגה טובה, תגובות המסך מהירות, מצלמת הרוורס סבירה. תשכחו מצימוד סמארטפונים, גם אין מערכת ניווט עצמאית, אין כוונון מראות חיצוניות, אפילו לא מכני - צריך להוציא יד מהחלון ולכוון את המראה. יש מערכת צליל בסיסית עם שני רמקולים, שקע טעינה Type C מלפנים, שני מחזיקי כוסות וזה הכל. המזגן מתפקד מצוין.
אנחנו נוהגים להתלונן על היעדר פקדים פיזיים, וכאן מצאנו חוגות לשליטה במיזוג ובמערכת הצליל. הן לא נעימות לתפעול, אבל חוסכות את החיטוט במסך. גלגל ההגה בגודל טוב, אבל אין עליו שום מתגים - לא עוצמת צליל, לא מחשב דרך, כמובן שלא בקרת שיוט. אין כוונון לגלגל ההגה, לא קדימה-אחורה, לא מעלה-מטה - כבר עשרות שנים לא אחזתי בהגה כזה, אבל הוא היה לי די נוח.
אחת המכשלות הגדולות: היעדר מערכות בטיחות. יש ABS ובקרת יציבות, אבל אין מערכות בטיחות מודרניות. היצרן הסתפק בכרית אוויר בודדת, ומבחני ריסוק? אתם מוזמנים לרסק את האוטו בעצמכם.
ניתן להושיב מאחור שני ילדים או אפילו מבוגרים צנומים, אבל אין יציאות מזגן או שקעי טעינה. דחיסת ארבעה מושבים ל-3.19 מטרים חייבה להקריב את נפח תא המטען, ואם מקפלים את המושב האחורי, מקבלים 285 ליטרים שימושיים. בתצורת 4 מושבים תישארו עם 36 ליטר מגוחכים. מובן שגם אין מה לדבר על גלגל חלופי. אין ספק שכאשר וינפאסט יחליטו לייצא את ה-VF3 לאירופה (ואולי גם אלינו), תא הנוסעים יצטרך לעבור שדרוג רציני.
ביצועים, טווח: גם נתוני המנוע והסוללה לקוחים מארץ ליליפוט: מנוע אחורי בהספק מרבי של 40 כ"ס ו-11 קג"מ. זה מעט, אבל ה-VF3 גם שוקל 857 קילוגרם בלבד, פחות ממחצית מהמשקל שבחשמליות רבות. עם מצבר בקיבולת 18.64 קוט"ש יש לו טווח מוצהר עד 210 ק"מ, אבל נסיעת המבחן שלנו הצביעה על טווח ריאלי הקרוב יותר ל-170 ק"מ. זה טווח קצר, אבל מתאים לאופיו האורבני של הרכב. שילוב ההילוכים מתבצע בעזרת מוט קטן המותקן ליד ההגה. ניתן לבחור מהמסך בין מצב "רגיל" לבין "ECO" חסכוני.
המהירות המרבית היא 100 קמ"ש, אבל רוב הזמן תתנהלו לאט יותר. עד 60 קמ"ש הרכב מגיב יפה מאוד, זריז ביציאה מרמזורים ובהידחקות בין הפקקים. בנהיגה בינעירונית הוא מגיב פחות טוב, והחל מ-60 קמ"ש מתחילים לשמוע המיית מנוע. התאוצה מ-0 ל-100 נמשכת 19 שניות גריאטריות, אבל תוכלו להתנחם בעובדה של-50 קמ"ש הוא מגיע תוך 5.3 שניות. לא אהבתי את פעולת הבלמים - עם בלמי תוף אחוריים (דיסקים מלפנים) הם אינם מספקים נשיכה רצינית וה-ABS אינו מעודן. זוהי פינה קריטית שאותה הם חייבים לשפר.
ל-VF3 יש טעינת DC מהירה המאפשרת טעינה מ-10% ל-70% תוך 36 דקות, נתון אותו אימתנו במהלך המבחן. וייטנאמים רבים רוכשים אותו בחבילה הכוללת שנתיים טעינה בחינם ברשת הארצית של וינפאסט. יש גם מטען AC ביתי בקצב איטי 3 קילוואט, 5 שעות מ-10% ל-70%.
נוחות והתנהגות: כאשר אתה נכנס לקופסת מאצ'בוקס עם בסיס גלגלים של 2.01 מטרים ומשקל עצמי של 850 ק"ג, אתה מצפה לנסיעה קופצנית ומטלטלת. פה דווקא הופתעתי לטובה - על כביש סביר הייתה נוחות הנסיעה ממש טובה, וגם על אספלט שבור היא לא הייתה גרועה מדי. נוחות הנסיעה מתקבלת על הדעת, אף שמאחור יש סרן חי העלול לחבוט בגבך על שברי אספלט. לטובת הנוסעים באים מתלים רכים שאינם מנסים לרסן את המרכב במהירויות גבוהות, וגם צמיגים גבוהי חתך הסופגים היטב את טלטלות הדרך. עבור עירונית קטנטנה וזולה, נוחות הנסיעה מתקבלת על הדעת.
ההיגוי קליל ביותר, חסר תחושה והיזון חוזר. מתליו הרכים אינם נוסכים ביטחון רב, ומעט אנשים ינסו לנהוג בו מהר ומדויק. זהו רכב עירוני/פרברים, ובטריטוריות אלה הוא מספק את הסחורה. מובן שכושר התמרון העירוני מעולה בסמטאות עירוניות ובחניות צפופות.
השורה התחתונה: אני חייב להודות שקצת התבאסתי. האכזבה נובעת מהפער הגדול בין העיצוב והווייב המקסימים שה-VF3 משדר לבין רמת הגימור והנוחות שלו, שלא לדבר על האבזור ומערכות הבטיחות. זה המצב ב-2026, אבל עלינו לזכור כי יצרנים מהמזרח אינם מהססים להעלות על הכביש מכוניות לא אפויות ולשפר אותן תוך כדי תנועה. יצרנים וייטנאמיים כמו וינפאסט אינם מוכרים בישראל, אבל כך גם היו הסינים עד לפני שנים ספורות.
יצא לי לנסוע בשלושה מהדגמים האחרים (VF5, VF7 ו-VF9), והם לגמרי מבושלים ומעודנים. אם נזכה לקבל כאן דגם משודרג של האוטו המתוק הזה, יהיו לקוחות רבים שיתאהבו בקטע שלו, באווירת הפאן, ובמחיר הקנייה - ובלבד שיתכווץ לטווח מחירים אטרקטיבי מספיק.
התרעות פיקוד העורף