"לפעמים ההתמכרות היא ההתמודדות, ולא הבעיה"

כחודש לאחר ה-7 באוקטובר, נפגשו מאות רופאי משפחה ופסיכיאטרים מכל רחבי הארץ בהרצאה מקוונת בזום. ברקע, תחושת בהילות ודאגה אחת מרכזית: מה עושים עם היקפי הפנייה לשימוש בתרופות הרגעה – וכיצד נכון להתמודד איתם?

"לפני הכל, מדובר בתגובה נורמלית של אנשים למצב לא נורמלי", מזכיר ד"ר נדב שליט, פסיכיאטר ומנהל תחום חדשנות קלינית במרכז הישראלי להתמכרויות וממארגני המפגש. "כולנו נחשפנו לדברים נוראים, כשהמוני אנשים נמצאים במגע ישיר או כמעט ישיר לאירועים. הבן שלי היה במסיבה, בת דודה שלי נרצחה, הבת של השכנה שלי תצפיתנית והיא לא מצליחה לישון בלילה – לכולנו יש סיבה מוצדקת מאד להיות בחרדה. זה לא סתם סטרס".

בימים הראשונים למלחמה, נזכר ד"ר שליט, רץ ברשתות החברתיות "מם" שבו נכנס אדם לחדר הרופא, והדוקטור שואל אותו: 'קלונקס או רישיון לאקדח?'. "וזה באמת מה שאנשים חיפשו", הוא אומר, "למעשה, מדובר בדרכים שונות להירגע או לקבל תחושת ביטחון. המוני אנשים קיבלו תרופות הרגעה ושינה, וזה בסדר, השאלה היא מה עושים כשהמצב הבעייתי מתמשך".

הכתבה הזו מובאת במסגרת פרויקט "משחקים באחריות" של מפעל הפיס, המתמקד בסדרת ראיונות עם מומחים וחוקרים מובילים שיספרו על המדע שמאחורי תופעות ההתמכרות, בהתמקדות באירועים שאחרי ה-7.10. הם ישרטטו את הדפוסים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים ויאפשרו זיהוי, הבנה והתמודדות מוצלחת עם התמכרויות בנות ימינו.

בגזרת תרופות ההרגעה, זינק השימוש פי 2.5 במהלך שנת המלחמה, כאשר הנתון עמד על 3.8% טרום המלחמה, ונכון לחודש יוני 2024 עומד על 9.5% מהציבור בישראל.

"בניגוד לתחומי התמכרויות אחרים", מגלה ד"ר שליט, "שבהם עיקר הבעיה נמצאת אצל גברים ואצל צעירים, כשמדובר בתרופות הרגעה – הקבוצה הבעייתית ביותר היא נשים מעל גיל 65. האבסורד הוא שככל שעולה הגיל, גדלים גם היקפי השימוש וגם הסכנה שמתלווה אליהם: בקבוצת הגיל שבין 70-75, אנחנו מדברים על כרבע מהאוכלוסייה שקיבלה מרשם לתרופות כאלו וכ-12% שקיבלו יותר מ-6 מרשמים בשנה החולפת. כשעולים לגילאי 85-90, מדובר כבר ב-50% שמשתמשים בתרופות ורובם מרשמים כרוניים. כל אלה בניגוד להמלצות הרפואיות – מדובר בתרופות שרצוי לרשום לתקופות של מקסימום שבועיים או חודש, במיוחד כשמדובר בקשישים. אבל חשוב לזכור: לפעמים ההתמכרות היא ההתמודדות, ולא הבעיה".

"איתות שני הוא כשהשימוש הוא בעל מאפיינים כמו חוסר שליטה. אתה מנסה להגביל כמות ולא מצליח, או שקיימת פגיעה בתפקוד: שימוש במהלך היום, חוסר ערנות הפוגע למשל בנהיגה. לזה נוסף הנושא הפיזיולוגי של חוסר יכולת להיגמל – אם אתה מנסה להפסיק שימוש בתרופה, והגוף שלך לא מסוגל להתמודד עם השינוי".

שלא כמו בסוגי התמכרויות אחרות שמחייבות הפסקה מיידית של שימוש, מספר ד"ר שליט כי הפסקה מיידית של נטילת תרופות הרגעה – עלולה לסכן דווקא את המשתמש. "הוא עלול לפרכס ואף למות", הוא מזהיר, התהליך צריך להיות מבוקר ומפוקח. זה אחד הדברים היחידים שההתמכרות מהם נעשית מול רופא משפחה, ולא במסגרות טיפוליות של גמילה או בריאות הנפש. רופא המשפחה צריך לעשות את העבודה הטיפולית ואת הליווי".

ב-5 בדצמבר יתקיים בספרייה הלאומית בירושלים כנס המומחים השנתי בנושאי ההתמכרויות של מפעל הפיס, אשר יוקדש להשפעות מלחמת חרבות ברזל על תופעת ההתמכרויות בחברה בישראל והקשר בין החוסן של הפריטים (והחברה) למחלת ההתמכרויות.

לצד הצגת התייחסויות ושיטות טיפול חדשות בעקבות ה 7 באוקטובר, יכלול הכנס גם שיחות ושמיעת סיפורים אישיים של נפגעים מהאירועים שחלקן פיתחו בעיות התמכרות. זאת לצד שיחות עם מומחים מובילים בתחום הטיפול, בהם ד"ר אורן טנא, ד"ר תומר בקלש, ד"ר פאולה רושקה, ד"ר אמנון מיכאל, ד"ר שבי אהרון וגברת ענבל דור קרבל.