תעודת זהות: ניסאן אקסטרייל
תעודת זהות: סקודה קודיאק
תעודת זהות: KGM רקסטון
אם אתם צריכים להסיע שבעה נוסעים במכונית, אפילו אם הם אנשים מסוג ילד, המכוניות האלו לא בשבילכם. כן, טכנית יש להם 7 מושבים, אבל בין ההגדרות היבשות של "מושב" לבין האפשרות המעשית לשים שם מישהו -– יש פער משמעותי, לפחות כמו ההגדרה "ציור" למונה ליזה ולמה שהילד מביא מהגן.
רכב 7 מושבים אמיתי ושימושי יהיה מיניוואן כמו קיה קרניבל או הגרסאות האמריקאיות לקרוסאובר 7 מושבים כמו פורד אקספלורר ושברולט טראוורס. אלא שהדוגמאות האחרונות יקרות, יקרות מאוד אפילו, וגם הממדים שלהן לא תמיד מתאימים לכל אחד.
וכך נשארנו עם הפתרון של קרוסאוברים שעוברים השתלת צמד מושבים בתא המטען. אלו התבססו בנישה שגם אם אינה פלח השוק הגדול ביותר, היא עדיין משמעותית בשוק הליסינג, שבו הלקוח הישיר יכול תמורת תשלום חודשי, לא גבוה הרבה יותר מאשר קרוסאובר כמו יונדאי טוסון או טויוטה ראב 4, לקבל רכב עם מעטפת שימוש גדולה יותר, לא בהכרח כי יש ארבעה ילדים, אלא כי הוא מאפשר להקפיץ עוד ילד או שניים מהחוג בסבב הפיזורים.
לחברת הליסינג קל יותר למכור אותו הלאה כי יש שכבה לא קטנה של לקוחות לרכב כזה כמשומש, וכן הלאה בשרשרת הערך של המכונית. לראיה, הגלגולים הראשונים של המיניוואנים הקטנים – קיה קארנס, טויוטה וורסו וגם מאזדה 5 – עדיין מבוקשים גם עשור ויותר אחרי הפסקת השיווק שלהם.
למבחן זה קיבצנו שלושה מתמודדים. שניים מהם, סקודה קודיאק ו־KGM רקסטון, הם שחקנים חדשים במגרש – הקודיאק כדגם כל חדש, והרקסטון בגרסת הנעה אחורית מוזלת, שהגיעה לכאן לפני כמה חודשים והכניסה אותו לפלח שוק חדש. המתחרה השלישי, ניסאן אקסטרייל, כאן משתי סיבות: הוא טרם עומת בהשוואתי בגרסה זו בעלת 7 המושבים; והוא למעשה אח למיצובישי אאוטלנדר הפופולרי, הנעדר ממבחן זה בשל מתיחת פנים קרובה.
נציג פופולרי נוסף שאינו נמצא כאן הוא צ'רי טיגו 8 פרו, גם הוא עומד לעבור עדכון משמעותי ביחידת ההנעה, ולכן נמתין להגעת דגם מעודכן. הדגם הנוכחי שלו כבר הפסיד אצלנו במבחן השוואתי מול סקודה קודיאק הקודם.
במקום השני האקסטרייל שמציע איכות חומרים והרכבה טובים, אבל הקודיאק בכל זאת נותן "פוש" אחרון עם מראה מודרני ובעיקר פתרונות אחסון ותפעול נוח יותר של המערכות בתא הנוסעים. יצוין לחיוב כי הקודיאק והאקסטרייל נשארו עם פקדים פיזיים למערכת השמע ובקרת האקלים.
ברקסטון הפקדים למערכת המיזוג הם לחצני מגע שאומנם מחוץ למסך המולטימדיה, אבל לא תמיד נוחים לשימוש, שליטה על עוצמת השמע רק מההגה או באמצעות "החלקה" של מסך המולטימדיה לתפריט משני.
בשורת המושבים השנייה לכולם יש מרווח טוב מאוד, אבל הרקסטון מרשים במיוחד עם מרווח רגליים מצוין, רצפה כמעט שטוחה לחלוטין. ליושבים פה יש גם יציאות מיזוג, שני שקעי USB ושקע 12V. בניגוד לשורה הקבועה ברקסטון, בניסאן ובסקודה המושב האחורי נע על מסילה ומאפשר "משחק" בין מרווח רגליים לשורה השנייה ויושבי השורה השלישית. לשתיהן שקעי USB, סקודה מוסיפה שקע 12V, מצד שני היא מפסידה נקודות על תעלה בולטת ברצפה, שלפחות מנוצלת למיקום של תאי אחסון עליה.
אבל המיקוד פה הוא בשורת המושבים השלישית, הסיבה והמסובב של קיום המכוניות האלו - כאן הניסאן פשוט מרים ידיים מוקדם מאוד, כמו אחיו לפלטפורמה מיצובישי אאוטלנדר, גם כאשר שורת המושבים השנייה מוזזת קדימה עד הסוף. פשוט לא ניתן להושיב פה יותר מילד קטן, רצוי כזה שאפשר לתקוע לו טלפון מול העיניים כהסחת דעת.
ברקסטון המצב טוב יותר, גם במרווח וגם בשל יציאות מיזוג עם שליטה לשורה השלישית שזה צ'ופר של ממש. הוא משלם מחיר בגמישות בשל המושבים המקובעים. מה שמשאיר את המקום הראשון לקודיאק, שעל אף ההופעה החיצונית החלבית שלו, דווקא הוא מתגלה כבעל שורת המושבים השלישית השימושית יותר ועם גישה טובה משל השניים האחרים אליה.
לכולם רמת אבזור טובה, הכוללת בקרות אקלים ויציאות מיזוג לאחור, קישוריות לאפל ואנדרואיד, מפתח חכם, תאורת לד, חיישני חניה, חלונות כהים מאחור ופסי גגון (חשוב כאשר תא המטען הוא סמלי).
ועכשיו להבדלים. הניסאן והרקסטון נועלים צמיגי 225/60 על חישוק 18 אינץ', בקודיאק זה 215/65 על חישוק 17 אינץ', וזו נקודת זכות לטובתו. בניסאן ובקודיאק יש גם מצלמה אחורית וגג פנורמי. אבל מכאן מתחילה להצטייר התמונה הכללית שבה האקסטרייל מסתפק בלוח מחוונים אנלוגי ומסך 8 אינץ', בעוד בשניים האחרים הוא דיגיטלי ובגודל 12.3 אינץ' ברקסטון, ו־13 אינץ' בקודיאק. הרקסטון אומנם עם מושבי עור, אבל זה הקודיאק שגם בגרסת הבסיס רושם עוד קצת אבזור כמו טעינה אלחוטית, חימום מושבים, וכאמור גלגל חלופי.
זמינות הכוח של הקוריאני טובה משמעותית, ותיבת ההילוכים האוטומטית עם 8 הילוכים מאפשרת לו למצוא את רצועת הכוח היעילה בקלות. הקודיאק והאקסטרייל מאוד דומים מבחינת ביצועים (טכנית הם זריזים יותר ל־100 קמ"ש מהרקסטון, אבל כאמור זה לא בא לידי ביטוי בתחושות). כל עוד ננהג בהם במתינות, הכוח בהחלט מספיק. רק כאשר הם נדרשים לקצב מהיר, מגלים שהסקודה עם תיבת הילוכים היפראקטיבית כדי להתאים את יחס ההעברה המתאים, ושהתיבה הרציפה באקסטרייל כבר פחות נעימה תחת עומס. בסקודה ובניסאן יש גם מערכת היברידית מתונה, זו של הקודיאק יעילה יותר עם אפשרות לדימום מנוע בשיוט ובירידות, וגם פרקי זמן ארוכים יותר של הפעלת מיזוג כאשר המנוע כבוי.
אף אחד לא מצפה או צריך קרוסאובר 7 מושבים מושחז לכביש המפותל, ואכן התנהגות כביש היא לא הצד החזק של מי מהם. הרקסטון מגושם וכבד, וזה ניכר בשינויי כיוון. עם זאת הוא מאוד סלחן ולא יעשה משהו מפתיע או לא צפוי. האקסטרייל מבהיר שהוא לא מעוניין בכל המשחקים האלו של שינויי כיוון, בלימות והאצות, עם רכינת גוף והגה מאוד מנותק. הקודיאק היה המרוסן מבין השלושה ובעל התנהגות הכביש הטובה יותר.
וכך אנחנו נשארים עם הפתרונות האלו של היצרניות, שמהנדסות שני מושבים לא שימושיים לרכב, שלא היה אמור לשאת אותם מלכתחילה, וגורר שורת פשרות בתמורה. ככל מבחן השוואתי, ההכרעה במבחן הזה לוקחת בחשבון את מכלול המרכיבים של המכונית, אבל המשקל הגבוה יותר הוא להתאמה שלו לייעוד של רכב 7 מושבים בכמה שפחות פשרות.
זה מביא את האקסטרייל לנקודת נחיתות מסוימת, למרות תא נוסעים טוב, נוחות נסיעה טובה למרחקים ארוכים ומנוע יעיל, והוא בהחלט רכב לקחת בחשבון בתצורת 5 המושבים שלו, אך שורה שלישית, תיאורטית לחלוטין, פשוט לא מאפשרת להמליץ עליו לשימושים שעל הפרק במבחן הזה.
התרעות פיקוד העורף