בשנים האחרונות חווה הצרכן הישראלי זינוק חסר תקדים במחירי ההמבורגרים, עלייה שמעוררת תהיות רבות לגבי הסיבות האמיתיות מאחורי התופעה. מחקר חדש שנערך על ידי המכון לחקר הקמעונאות, שבחן את עליית המחירים בענף המזון המהיר בישראל בין השנים 2021-2025, חושף נתונים מדאיגים במיוחד בנוגע לקטגוריית ההמבורגרים.
קשה לבחור: אלו 20 ההמבורגרים הכי מטורפים בישראל | הרשימה המלאה
הממצא הבולט ביותר במחקר הוא כי מחיר ההמבורגר הבסיסי עלה מ-39 ₪ בשנת 2021 ל-74 ₪ בשנת 2025 – זינוק מסחרר של 90%. זוהי העלייה החדה ביותר מבין כל קטגוריות המזון המהיר שנבדקו, והיא גבוהה משמעותית מהעלייה שנרשמה במנות אחרות כמו שווארמה בפיתה (47%), שיפוד פרגית (31%) או פלאפל בפיתה (22%).
הנתונים מצביעים על פער בלתי מוסבר בין עליית העלויות לעליית המחירים:
- עלות הבשר הטחון הטרי עלתה ב-16.60% בלבד בתקופה הנבדקת
- עלויות השכר במשק עלו בכ-17.9% (שכר מינימום)
- הוצאות תפעוליות כמו חשמל וגז עלו ב-14-16%
- העלייה המשוקללת בכלל העלויות של עסקי המזון המהיר מוערכת בכ-16-18%
כלומר, בעוד העלויות עלו בפחות מ-20%, מחיר ההמבורגר זינק בכמעט פי חמישה מהעלייה בעלות הבשר הטחון המשמש להכנתו.
הסברים אפשריים לתופעה
המחקר מציע מספר הסברים אפשריים לפער העצום בין עליית העלויות למחירים:
- מיצוב מחדש כמוצרי "פרימיום": בשנים האחרונות חלה מגמה בענף ההמבורגרים של מיצוב מחדש כמנות איכותיות ו"גורמה", המצדיקות לכאורה "פרמיית מחיר" משמעותית.
- שינויים בהרכב המנות: ייתכן שחלק מההמבורגרים שודרגו עם תוספות יוקרתיות יותר או בשר איכותי יותר, אך ספק אם שינויים אלה מצדיקים עלייה כה דרמטית.
- שיפור בחוויית המותג והמסעדה: השקעות בעיצוב, חוויית לקוח ומיתוג עשויות להסביר חלק מהעלייה.
- הגדלה משמעותית של מרווחי הרווח: הנתונים מצביעים על כך שבעלי העסקים בתחום ההמבורגרים ניצלו את האווירה האינפלציונית להגדלה משמעותית של הרווחיות, מעבר להצדקה הכלכלית הנובעת מעליית העלויות.
בניגוד להמבורגרים, מנות אחרות בענף המזון המהיר הציגו עליות מתונות יותר:
- פלאפל בפיתה: עלייה של 22% (מ-18 ₪ ל-22 ₪).
- שניצל בבאגט: עלייה של 20% (מ-35 ₪ ל-48 ₪)
עליות אלה, אף שהן עדיין גבוהות במקצת מעליית העלויות, נתפסות כסבירות יותר בהתחשב בשיקולים עסקיים שונים.
ההשפעה על הצרכן הישראלי
העלייה החדה במחירי ההמבורגרים מחריפה את בעיית יוקר המחיה בישראל. ההמבורגר, שבעבר נחשב לאופציית אוכל מהיר ונגישה יחסית, הפך למוצר שמחירו קרוב יותר למנה במסעדה מלאה. בהתחשב בכך ששכר המינימום עלה ב-17.9% בלבד והשכר הממוצע במשק עלה ב-15.9%, הרי שכוח הקנייה של הצרכן הישראלי ביחס להמבורגרים ירד באופן דרמטי.
המסקנה המתבקשת מהנתונים היא שהעלייה של 90% במחירי ההמבורגרים היא בלתי פרופורציונלית בעליל לעליית העלויות, ומצביעה על מגמות של הגדלת רווחיות משמעותית, מיצוב מחדש כמוצרי פרימיום, או ניצול של כוח שוק. מצב זה מעלה שאלות לגבי תחרותיות השוק, שקיפות המחירים, והצורך האפשרי בהגברת הפיקוח או בעידוד התחרות בענף ההמבורגרים בפרט, ובענף המזון המהיר בכלל.