הצרכן שלמד לחשב
התשובה מגלה מהפכה בחשיבה הצרכנית. במקום למלא את העגלה בהכל ובכלום - הישראלים למדו לבחור. הם מתמחים ברכישת מוצרים איכותיים, מתמקדים במה שהם באמת צריכים ומוכנים לשלם יותר עבור מה שהם תופסים כחיוני או כמוצר איכות.
בתחום הבשר והעוף, למשל, המכירות זינקו ב-5.5%. אך זה לא אומר שהם קנו יותר אלא בדיוק הפוך, הם קנו פחות - רק שילמו יותר. בעבר הרשתות היו צריכות להתאמץ הרבה יותר על מנת להגיע לנתון כזה. השנה? הישראלים קונים פחות, הם פשוט בוחרים בזהירות רבה יותר איזה נתח לקנות ומאיזה חנות, אם זה ברשת השיווק או בקצבייה הפרטית ואולי יש כאלה שעדיין נהנים מהאותנטיות של השווקים הפתוחים.
המהפכה בשווקים
השינוי הדרמטי ביותר התרחש בתחום הירקות והפירות. כאן המכירות צנחו ב-10% ברשתות המזון הגדולות. האם הישראלים פתאום אכלו פחות ירקות? בכלל לא. במקום זאת, הם גילו מחדש את השווקים העירוניים. דוכני הירקות, שווקי האיכרים והחנויות הקטנות זכו השנה לתחיית נעורים אמיתית. הסיבה פשוטה: במקומות האלה המחירים נמוכים יותר בעשרות אחוזים בהשוואה לסופרמרקט, והישראלים למדו להעריך גם את חוויית הקנייה הישירה.
הפרדוקס במספרים: הרווחים עולים, הצריכה יורדת
התמונה המורכבת: דיווחי הרשתות חושפים פערים נוספים
דיווחים שהתקבלו מרשתות השיווק הגדולות מאשרים את התמונה הכללית אך מוסיפים לה שכבות נוספות של עומק. הנתונים הרשמיים מגלים שקטגוריות המזון המרכזיות חוו השנה שינויים משמעותיים במחירים ובהיקפי המכירות, לעיתים בכיוונים מנוגדים.
גם במוצרים המעובדים נרשמו עליות מרשימות. חומרי ניקוי הובילו את הטבלה עם זינוק של 11.6%, מה שממחיש את התלות הגוברת של משקי הבית במוצרים אלה ואת ההכנות לטיפוח הבית לקראת החג. טיפוח והיגיינה עלו בכ-6.3%, ומוצרי המכולת רשמו עלייה של 6%, עדות לכך שהצרכן כמעט ואינו יכול לוותר על מוצרים בסיסיים גם כשהמחירים עולים אך קונה פחות.
לא פראיירים: המבצעים שלא חוסכים כסף
הרשתות התמחו בשילוב מוצרי מבצע עם מוצרים ברווחיות גבוהה, ביצירת מבצעים על מוצרים שרוב האנשים ממילא לא קונים באופן קבוע, ובעיצוב מבצעים שדורשים קנייה בכמויות גדולות מדי עבור משק בית רגיל.
טכנולוגיה בשירות החיסכון
השינוי המעניין ביותר התרחש בשימוש בכלים טכנולוגיים. אפליקציות להשוואת מחירים, שהיו בעבר נישה של כמה חובבי חיסכון, הפכו השנה ל"מיינסטרים". מיליוני ישראלים מורידים כיום אפליקציות שמראות להם איפה הכי זול לקנות כל מוצר. באפליקציית "פרייסז" ניתן היום להנות בחינם לגמרי מניהול רשימת קניות ואיתור אלטרנטיבות בין רשתות המזון.
אבל יותר מזה הישראלים למדו לתכנן, הם לא יוצאים יותר לקנייה אימפולסיבית אחת בסופרמרקט הקרוב לבית. במקום זאת הם מתכננים מסלול קניות שכולל מספר חנויות: הירקות בשוק, הבשר אצל הקצב השכונתי, המוצרים הבסיסיים ברשת הזולה, והמוצרים המיוחדים במקום שמתמחה בהם.
רשתות בהתאמה
גם הרשתות מצידן הבינו שהחוקים השתנו. הן כבר לא יכולות לסמוך על כך שהלקוח יקנה בעיניים עצומות את מה שהן מציעות לו. הן נאלצות להתחרות באמת על הלקוח החדש, המתוחכם והזהיר.
כתוצאה מכך, הרשתות משקיעות יותר במותגים פרטיים ואיכותיים, בשיפור השירות, בשקיפות מחירים ובכלים דיגיטליים שעוזרים ללקוח לתכנן את הקניות שלו. הן גם מתחילות להשתמש בבינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר מה כל לקוח באמת רוצה ולהציע לו מבצעים מותאמים אישית.
כשהפרדוקס הופך למגמה
המצב היום יוצר פרדוקס מעניין: הצרכנים קונים פחות מוצרים, אבל הרשתות צפויות לדווח על עלייה ברווחים. איך זה אפשרי? כי הישראלי החדש מוכן לשלם יותר עבור מוצר איכותי או חיוני, אבל הוא לא מוכן יותר לבזבז כסף על מוצרים שהוא לא באמת צריך.
זו מגמה שמתאימה גם לרשתות וגם לצרכנים. הרשתות מוכרות פחות מוצרים אבל ברווח גבוה יותר, והצרכנים יוצאים עם תחושה שהם קנו בדיוק מה שהם רצו, ובמחיר הוגן.
המגמה שתשנה את העתיד
מה שקרה בראש השנה 2025 הוא לא חריג או חד פעמי. זו תחילתה של מגמה חדשה שתשנה את פני הקמעונאות הישראלית בשנים הבאות. הצרכן הישראלי הבין שיש לו כוח, והוא לומד להשתמש בו בצורה חכמה.
בעתיד אנחנו צפויים לראות יותר שיתופי פעולה בין רשתות למותגים מקומיים, יותר מוצרים מותאמים לשוק הישראלי, ויותר שקיפות בתמחור. הזמן שבו הישראלי היה חסר אונים מול המחירים הגבוהים עבר. עכשיו הוא לוקח את העניינים לידיים שלו.
יוקר המחיה בישראל לא נעלם, אבל הישראלים למדו להתמודד איתו בצורה הרבה יותר חכמה ויעילה. זה לא רק מאבק על שקלים בקופה של הסופרמרקט - זו מהפכה בחשיבה על צרכנות נבונה במציאות הישראלית.
התרעות פיקוד העורף