לרוב במבצעים אלה נעשה שימוש בחוכמת השיווק: אם תרכוש בתוך שעה - תקבל מוצר במחיר מאוד נמוך. שעון הספירה לאחור כבר מתקתק. או: נשארו רק עוד עשר יחידות! כל הקודם זוכה! המבצעים מדגישים את החיסכון הגדול, מה שנותן תחושה שהרווחנו כסף, אף שלמעשה בזבזנו אותו. שלא לדבר על כך שיש כאלה שאפילו מכניסים את עצמם לחובות.
חלק מהאנשים סובלים ממש מהתמכרות לקניות וקונים באופן כפייתי, גם ובעיקר מוצרים שהם אינם זקוקים להם, כי “אולי אצטרך" או “שיהיה בבית, לא יזיק". הרגש שמלווה את הרכישה הוא של שליטה אבל למעשה היא ממלאת חסר אחר. חסר פנימי בנשמה. למשל חסר באהבה או חיבור לעובדה שלא קיבלנו מתנות שרצינו כשהיינו ילדים, או חסר בחום או סתם שעמום או מגוון של חסכים אחרים. ולא צריך אפילו לשלם במזומן - נותנים מספר כרטיס, מגהצים חתיכת פלסטיק, והתחושה הפסיכולוגית היא שזה בחינם.
ברגע שרכשנו את המוצר, כבר הוקל לנו. מצב הרוח משתפר, אנו חשים שמחה על שיש לנו מה שאנו חושבים שרצינו, אף שקרוב לוודאי שאם לא היינו רואים את הפרסומת, לא היה עולה בדעתנו לרכוש את המוצר הזה כלל. אחרי שהזמנתי וחייבתי את כרטיס האשראי, אני מרגיש מרוצה ומתוגמל. הדופמין חוגג במוח, אבל, כמנהגו, לתקופה קצרה. אנחנו זקוקים לעוד מנת סם - ובמקרה זה עוד “מנת שופינג". כאמור, לרבים קניות הן דרך לברוח מבדידות, מעצב, מדיכאון, ממצבי דחק ומחוויית חוסר שייכות, אמיתית או דמיונית.
קיים פער עצום בין מה שאנחנו רוצים כי “נדלקנו עליו", למה שאנחנו צריכים, ולפעמים, כאשר החבילה מגיעה, אנחנו פותחים אותה, משאירים את החפץ באיזו פינה ולא משתמשים בו. מניסיון אישי, אם אני באמת זקוק למשהו, אינני ממתין לנובמבר, ואם אני רוצה לקנות אותו במחיר מבצע, אני מבקש מילדיי לבדוק ברשת ומשיג אותו במחיר זול יותר מאשר בנובמבר.
קניות, אם הן תחליף להבנה פסיכולוגית של עצמנו, לשאלה מדוע אנו קונים והאם זו הדרך שלנו לתקן את הנפש ולפצות על חסר - יכולות בסופו של דבר להביא לתחושת ריקנות גדולה עוד יותר. אז לפני שאתם רוכשים משהו במבצע ובהזדמנות כי נותרה עוד שעה או נשאר עוד יום, בדקו עם עצמכם אם באמת אתם זקוקים לאותו מוצר או שאתם מנסים לסתום חלל גדול הפעור בנפש.
התרעות פיקוד העורף