במציאות הישראלית הנוכחית, כשתינוקות ממשיכים להיוולד ולגדול תוך כדי אי-ודאות, השאלה כבר לא אם להגן על הילדים הקטנים שלנו - אלא איך לעשות את זה נכון. תינוקות ופעוטות, בדיוק כמו מבוגרים, חווים חרדה ומתח, אבל הם לא יכולים להסביר מה קורה להם או לבקש עזרה.
גם כשהמצב נרגע - מתחים עדיין קיימים בבית, בגוף, ובהתנהגות של הקטנטנים. הם אולי לא מבינים מונחים כמו "מצב ביטחוני" או "חירום", אבל הם חווים את השפעותיהם דרך השגרה שמופרת והתגובות של ההורים והמטפלים.
המחקר מלמד שהשנים הראשונות בחיי הילד הן קריטיות: במהלך חמש השנים הראשונות, מוח הילד יוצר כ-90% מהקשרים הסינפטיים שיקבעו את הדרך שבה יחשוב, ירגיש ויתפקד בהמשך חייו. כלומר - מה שקורה עכשיו באמת משפיע.
גם חזרה לשגרה - לכאורה חיובית ומבורכת - עלולה להציף תופעות רגשיות חדשות אצל ילדים. מדובר בתגובה נורמלית למצב לא נורמלי. חשוב להבין: מה שנראה כלפי חוץ כהתאוששות, עלול ללוות בהתנהגויות שמעידות דווקא על קושי. ילדים, כמו מבוגרים, מושפעים משינויים - לטוב ולרע. לכן, בשלב הזה יש לעקוב, להיות ערניים ולהגיב ברגישות. לפעמים דווקא אחרי שהסערה שוככת - הגוף והנפש מתחילים לעבד את החוויה, ודווקא אז נדרשת תשומת לב מיוחדת.
אבל כדי להגן על הילדים, צריך גם להגן על מי שמטפל בהם. הורים עייפים, מטפלות מלוחצות וגננות במתח לא יכולים לתת את המיטב שלהם.
הפרויקט נבנה בשיתוף פעולה עם VIVID, סטארט-אפ חברתי שנוסד ע"י ד"ר טל בן שחר במטרה להנגיש כלים פרקטיים מעולמות החוסן הנפשי.
לא תמיד יש זמן לקורסים או סדנאות - במיוחד לא כשיש תינוק בוכה או חוסר שינה. לכן היישומון נבנה להתמודדות בזמן אמת.
התרעות פיקוד העורף