בספטמבר האחרון, רועי ומיכל (השמות האמיתיים שמורים במערכת) עשו חישוב פשוט. דירת שלושה חדרים בפתח תקווה, שהם חיפשו כבר חצי שנה, עמדה על 2.2 מיליון שקלים. ההון העצמי שחסכו - 400 אלף שקלים אחרי שנים של עבודה ושכירות - לא הספיק אפילו למקדמה. המשכנתה שהבנק הציע הייתה גבוהה מהשכירות ששילמו, והם יצאו מפגישת הייעוץ עם תחושה שהחלום של בית משלהם פשוט התנדף.
ואז, באותו ערב, בעודם גוללים בפייסבוק, הם ראו משהו שנראה כמעט טוב מדי כדי להיות אמיתי: דירת שלושה חדרים חדשה, עם מרפסת, שבע דקות מהים, 1.45 מיליון שקלים. התגובה הראשונה שלהם הייתה ספקנות. הם חיפשו את הפרט הקטן שיסביר למה זה כל כך זול - קומה ראשונה ללא מעלית, שכונה מסוכנת, בניין ישן. אבל הפרטים היו הפוכים: בניין חדש עם חדר כושר, מרפסת, 7 דק' מחוף הים. ורק כשהגיעו לשורה שכתוב בה "מיקום", הם הבינו: הדירה נמצאת בעיר אילת.
"אף פעם לא חשבנו על אילת," מיכל משתפת. "זה נראה לנו כמו מקום לחופשה, לא מקום לחיות בו. אבל כשאתה רואה שאתה לא יכול להרשות לעצמך שום דבר במרכז - אתה מתחיל להיות פתוח יותר לאופציות אחרות."
שבועיים אחר כך, הם טסו דרומה לסיור.
מה שהם מצאו באילת הפתיע אותם לא פחות מהמחיר. הם ציפו לעיר קטנה ומנומנמת, אולי קצת מוזנחת. במקום זה, הם הגיעו לשכונה שעוברת שינוי דרמטי - בניינים חדשים לצד ישנים, בתי קפה שנפתחו במקומות שעמדו ריקים, ואווירה של מקום שמתעורר לחיים. "לא ציפינו לזה," אומר רועי. "זה לא היה בכלל מה שדמיינו."
מה שהם באמת לא ציפו לו זה ששכונת המאפייה - המקום שבו נמצאת הדירה שהם באו לראות - הפכה בשנים האחרונות למוקד ההתחדשות העירונית של אילת. השכונה הוותיקה ביותר בעיר עוברת כעת תהליך שמושך אליה משפחות צעירות ומשקיעים מכל הארץ, והסיפור של איך זה קרה מסביר הרבה על מה שמשתנה בשוק הדיור הישראלי.
אבל בשנים האחרונות, משהו השתנה. וכמו הרבה דברים בחיים, השינוי התחיל עם סגירה: כששדה התעופה הישן בלב העיר התפנה, הוא לקח איתו את מגבלות הגובה שריחפו מעל השכונה במשך חצי מאה. פתאום, יזמים שהתעלמו מהמקום שנים התחילו להתעניין, כי סוף סוף ניתן לבנות בניינים חדשים.
הבנייה הביאה איתה משהו שלא תוכנן בשרטוטים: חיים. משפחות צעירות החלו לעבור לבניינים החדשים, ואיתן הגיעו בתי קפה, מסעדות קטנות, חנויות שנפתחו במקומות שעמדו ריקים שנים. מה שהיה פעם סימן להזנחה - הקרבה לטיילת, הרחובות הצרים, המיקום המרכזי - הפך ליתרון.
דור בר, שמשפחתו בונה באילת כבר שלושה דורות, נזכר בשיחות מלפני עשור. "היית אומר לאנשים 'המאפייה' והם בכלל לא היו רוצים לשמוע" הוא אומר. "היום זה הפוך. כולם רוצים להיות כאן לפני שהמחירים באמת יעלו."
התחושה הזו של "להספיק לפני שיהיה מאוחר מדי" משקפת משהו רחב יותר. לפי נתונים של משרד הבינוי והשיכון, המאפייה עוברת כעת תהליך כפול: התחדשות עירונית של הבניינים הוותיקים לצד בנייה חדשה בחלקות שעמדו שוממות. מה שבעבר נתפס כנטל - שכונה ישנה שצריך "לטפל בה" - הפך לנכס: מקום עם אופי, תשתיות קיימות, וקרבה למרכזי העניינים, שרק חיכה למישהו שיראה בו פוטנציאל.
עבור משקיעים ממרכז הארץ, המשוואה פשוטה: נכסים חדשים, במחירים שעדיין הגיוניים, במקום שהכיוון שלו ברור. עבור משפחות שעוברות לגור, זה משהו אחר. זו ההזדמנות לחיות בלב העיר, לא בשכונות המרוחקות - ולעשות את זה במחיר שהיום אפשר למצוא רק באילת.
רועי, תושב הרצליה שמשכיר שתי דירות באילת, מציג את זה כך: "אני קונה דירה במרכז ב-2.5 מיליון, מקבל שכירות של 5,500 שקלים. תשואה נטו של פחות מ-2 אחוז, אחרי מסים והוצאות. באילת קניתי ב-1.3 מיליון, מקבל 4,400 שקלים שכירות. התשואה כמעט כפולה, והסיכון נמוך יותר כי הביקוש לדירות להשכרה מאוד קשיח."
הנתונים בשטח מאששים את הטענה. דירת שני חדרים באילת מושכרת כיום בין 3,500 ל-4,500 שקלים בחודש, סכומים דומים למרכז - אך עלות הרכישה נמוכה בהרבה. ביקוש זה מונע על ידי גורמים שונים: זרימה מתמדת של צעירים שמגיעים לעיר לעבוד, ישראלים שמחפשים לפתוח חיים חדשים ורגועים יותר, מורות ומורים שמגיעים לעיר כדי לקבל הטבות ממשרד החינוך ועוד.
אבל יש כאן גם משהו מעבר לחישוב הגרידא. מירב, שעברה לאילת לפני שנתיים עם בן זוגה, מתארת את המעבר כ"יציאת מצרים" הפרטית שלה. "פתאום יש לנו חיים," היא אומרת. "לא למהר כל הזמן, לא לפחד להיכנס לחשבון ולראות מינוס. הכל במרחק 5 דק' נסיעה. האנשים פה נדיבים, הים, ההרים. גרנו בחדר וחצי בבת ים ושילמנו שכירות יותר גבוהה מהמשכנתה שאנחנו משלמים היום על שלושה חדרים עם מרפסת."
דור בר, שמנהל את תחום היזמות בקבוצה, גר באילת עם משפחתו. "החודש התחלנו לשווק את שלב ב' של הפרויקט," מספר בר, "והאכלוס מתוכנן לאוקטובר 2027, ואנחנו מאפשרים לרוכשים אצלנו לרכוש דירה - נכס אמיתי - עם הון עצמי נמוך במיוחד, סביבות ה-250 אלף שקלים ואפילו פחות".
"אנחנו לא חברה שהגיעה מהמרכז להרוויח ולעזוב," הוא אומר בפגישה במשרדי החברה, במשרד בלב העיר ששלט פרסום של הפרויקט מתנוסס עליו. "הילדים שלנו גדלים פה. כשאנחנו בונים בניין, אנחנו בונים אותו בשכונה שהיינו רוצים לגור בה, ובאיכות שאנחנו יכולים להתגאות בה."
במרחק דקה הליכה מנווה בר, אפשר לראות למה הוא מתכוון. פרויקט "נווה צדק", שהחברה איכלסה לפני שלוש שנים, בולט בשכונה בזכות הגובה ואיכות הגימור. בר מספר שהרוכשים והשכנים כאחד מתפעלים מרמת הגמר והירידה לפרטים. "כשבונים במקום שאתה גר בו, ובמיוחד בעיר שבה כולם מכירים את כולם כמו אילת, אתה לא יכול להרשות לעצמך לעשות עבודה בינונית. כולם רואים!" הוא אומר בחיוך.
אבל לא רק המחיר מושך את תשומת הלב של רוכשים פוטנציאליים, אלא גם תנאי התשלום. 15 אחוזים בחתימה, היתרה באכלוס. אין הצמדה למדד תשומות הבניה, אין ריביות. למעשה, מחיר הדירה נקבע ביום החתימה ולא משתנה, ללא קשר למה שקורה בשוק הבנייה או במדינה.
בסביבה כלכלית שבה עלויות הבנייה עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות,מדובר בהגנה כלכלית אמיתית. רוכש שחתם ב-2026 על דירה באילת במחיר קבוע נמנע מתוספות תשלום שעשויות להגיע לעשרות אלפי שקלים עד למועד האכלוס. "רצינו ליצור עסקה שלא תחזור לנשוך את הקונה בזנב," מסביר בר. "זוג צעיר לא צריך לוותר על איכות כדי להרשות לעצמו דירה ראשונה - הוא פשוט צריך להבין שבאילת זה אפשרי. אגב, לגור באילת לא אומר להיות מנותקים: עם שדה התעופה רמון, אפשר להיות תוך בתל אביב תוך שעה."
השיחות ביניהם עברו מ"זה משוגע" ל"אולי זה בדיוק מה שאנחנו צריכים". רועי מסכם: "החישוב הכלכלי ברור. והכי חשוב - זה בית שיהיה ממש שלנו, בלי לשלם שכירות לאף אחד, עם משכנתה שאנחנו יכולים לעמוד בה. מה יותר חכם מזה?"
קבוצת ט.ד.נ מציעה ל-10 הרוכשים הראשונים בשלב ב' הטבה שתותאם באופן אישי - בין אם מדובר בהנחה כספית, שדרוגי פרימיום לדירה, או ייעוץ משכנתה על חשבון היזם. בר מסביר את זה כמהלך של בניית אמון. "אנחנו רוצים שהרוכשים יהיו השגרירים שלנו," הוא אומר. "כשאתה מרוצה מהעסקה שלך, אתה מספר עלייה, וכך שני הצדדים מרוויחים." לפרטים נוספים ניתן לבקר באתר החברה או לחייג למספר 052-912-1776.
התרעות פיקוד העורף