בעשור האחרון חברות הייטק היו אובססיביות לאופטימיזציה.
הן שיפרו תהליכי גיוס, אונבורדינג, תקשורת, שיתופי פעולה ותהליכי עבודה. עכשיו הבינה המלאכותית מאיצה את כל זה על סטרואידים. תוכן נוצר בשניות, ידע אינסופי נגיש בקליק, ומשימות שבעבר דרשו צוותים שלמים יכולות להתבצע היום על ידי אדם אחד עם הכלים הנכונים.
אבל בזמן שהרבה ארגונים עסוקים בלייעל ולאפטם (כן יש מילה כזו) כמעט כל דבר, קורה משהו מעניין במקביל.
החוויה האנושית הופכת לנכס בעל ערך גבוה יותר.
לא כי הטכנולוגיה נכשלה, אלא דווקא כי היא מצליחה כל כך.
ככל שהעולם הופך לדיגיטלי יותר, אנשים מחפשים יותר את מה שמרגיש אמיתי. אמון, שייכות, חיבור ותרבות ארגונית מעולם לא נבנו באמצעות תוכנה בלבד. הם נוצרים דרך חוויות משותפות, שיחות משמעותיות וקשרים אנושיים.
הן מתייחסות אליהן כתשתית.
הערך האמיתי של נופש חברה לא נמצא בעובדה שאנשים הגיעו. הוא נמצא במה שמתאפשר בעקבותיו: מערכת יחסים שנוצרה, אמון שנבנה בשיחה לא מתוכננת, או הנהלה שהצליחה לעצור לרגע ולחשוב יחד בלי הסחות דעת. (אתם צריכים לראות את המבט על הפנים של C-Level כשהם שעה בלי וואטסאפ)
תרבות ארגונית. צוות. מערכת יחסים בין מחלקות. חברה שנכנסת לשלב חדש של צמיחה. חזון שצריך להפוך למשותף. התשובה לשאלה הזאת משפיעה על כל החלטה שמתקבלת בהמשך.
קצב גבוה, מטרות מטורפות, צוותים מפוזרים בין מדינות ואזורי זמן שונים. ארגונים צומחים בקצב מהיר מאי פעם, והרבה מהחברות עברו בשנים האחרונות תקופות של צמיחה מואצת, שינויים ארגוניים, חוסר ודאות ואתגרים חיצוניים שהשאירו חותם אמיתי על האנשים.
בתנאים כאלה, תרבות ארגונית לא מתחזקת מעצמה. צריך לתכנן אותה בדיוק כמו שמתכננים מוצר.
היתרון של חברות הייטק הוא שהן כבר יודעות לחשוב בצורה הזו. הן בונות מסעות משתמש, ממפות נקודות חיכוך, בוחנות התנהגויות ומשפרות חוויות באופן מתמיד. החברות הטובות ביותר מתחילות ליישם את אותה צורת חשיבה בדיוק גם פנימה. לא על משתמשים, אלא על האנשים שלהן.
אנחנו רוצים ליצור יותר חיבור בין צוותים אחרי תקופה של צמיחה מהירה? לחבר מחדש עובדים שמפוזרים בין כמה מדינות? לחזק אמון בין מנהלים? או לגרום לאנשים להרגיש שוב חלק ממשהו גדול יותר?
התחושה הרצויה הופכת לנקודת המוצא. בפינץ׳ אנחנו קוראים לגישה הזאת Feeling First - היעד הרגשי וההתנהגותי לפני שמתקבלת אפילו החלטת הפקה אחת. הלוקיישן, התוכן, הקצב, השיחות והאנרגיה נבנים סביב אותה כוונה.
המטרה היא ליצור חוויה שמרגישה בדיוק כמו החברה שעבורה היא נוצרה.
יש לנו מבחן פשוט שאנחנו אוהבים להשתמש בו: אם נוריד את הלוגו מכל האירוע, האם העובדים עדיין יידעו באיזו חברה הם נמצאים? החוויות החזקות באמת תמיד עוברות את המבחן הזה.
הם זוכרים את החלק המשמעותי ביותר. את השיחה שנמשכה עד אמצע הלילה. את הרגע שבו מנהל שיתף משהו אמיתי ולא צפוי. את החיבור שנוצר עם מישהו מהצוות שמעולם לא הכירו קודם. את התחושה שהחוויה הזאת נבנתה במיוחד עבורם.
החוויות הטובות ביותר לא נמדדות ברמת הרושם הנקודתי שהן יוצרות, הן נמדדות בכמה הן מרגישות אמיתיות. אמיתיות לחברה. אמיתיות לאנשים. אמיתיות לרגע שהארגון נמצא בו. וכשחוויה מרגישה אמיתית, היא יוצרת הרבה יותר ממעורבות, היא יוצרת תהודה. ותהודה יוצרת מומנטום.
נוכחות היא לא השפעה השפעה. מחיאות כפיים בסוף הכנס היא לא השפעה. וגם סקר שביעות רצון ביום שאחרי הוא לא בהכרח השפעה.
ההשפעה האמיתית של חוויה טובה מופיעה בדרך כלל שבועות לאחר מכן: במערכות יחסים חזקות יותר, בשיתופי פעולה טובים יותר, במעורבות גבוהה יותר ובאמון עמוק יותר.
בפינץ׳ אנחנו קוראים לזה Experiential ROI - השינוי ההתנהגותי והארגוני שחוויה מצליחה לייצר. מה השתנה? מה התחזק? מה התקדם? מה הפך לאפשרי?
באופסייטים שנבנו בצורה מכוונת אנחנו רואים באופן עקבי שיפור כאשר המדידה מתבצעת מספר שבועות לאחר האירוע ולא ביום שאחריו.
החברות המובילות בתחום מבינות שמדידה לא יכולה להיות משהו שמוסיפים בסוף. היא צריכה להיות חלק מהתכנון כבר מההתחלה.
הסיבה לכך פשוטה: תרבות ארגונית נבנית מזיכרונות רגשיים. עובדים לא לוקחים איתם הביתה את הבמה, התאורה, הלוקיישן או הלו"ז. הם לוקחים איתם את הרגעים ששינו משהו באופן שבו הם מרגישים, חושבים או מתחברים לאנשים סביבם. כל ההפקה והנראות שמסביב הן רק אמצעי לייצר את זה. אלה הרגעים שנשארים לאורך זמן, ואלה הרגעים שבסופו של דבר מעצבים את התרבות של הארגון.
חברות חדשניות יאמצו את העתיד הזה. אבל הן גם יבינו עוד משהו: טכנולוגיה יודעת לייצר מידע ולעבד אותו בסקייל. חוויה אנושית יודעת לייצר משמעות. ובסופו של דבר, אנשים עדיין בוחרים ללכת בעקבות משמעות.
יכול להיות שהחברות שיבנו את התרבויות הארגוניות החזקות ביותר בעשור הקרוב לא יהיו אלה שישקיעו הכי הרבה בטכנולוגיה. ייתכן שאלו יהיו דווקא החברות שישקיעו בצורה המכוונת ביותר בחוויה האנושית שהן יוצרות עבור העובדים שלהן.
כשמעט כל תהליך הופך לאוטומטי, אמון, שייכות, זהות משותפת ורגעים משותפים הופכים לנכסים נדירים. לא למרות הבינה המלאכותית, אלא דווקא בגללה. ככל שטכנולוגיה יודעת לעשות יותר, כך הערך של מה שהיא עדיין לא מסוגלת לייצר הופך גבוה יותר.
וזה אולי היתרון התחרותי האחרון ש AI עדיין לא יכול להחליף.
יובל דיין היא מייסדת ומנכ"לית Pinch Events, חברה המתמחה בהפקה ויצירה של חוויות עבור חברות הייטק בישראל ובעולם. פינץ׳ עוזרת לארגונים ליצור רגעים בעלי משמעות באמצעות חוויות שמעצבות תרבות, בונות אמון ומייצרות מומנטום אמיתי. החברה מובילה נופשי חברה, כנסים ואירועי דגל עבור חברות טכנולוגיה מובילות ובהן AppsFlyer, eToro, Immunai, Nebius, Ryze Beyond, OX Security, LSports וחברות נוספות בישראל ובעולם.
התרעות פיקוד העורף