מחשב, מסכים, מסמכים, טלפון וציוד נוסף תופסים מקום, הכיסא צריך לנוע בחופשיות, ולעיתים מגלים רק אחרי ההתקנה שהשולחן גדול מדי לחדר או דווקא קטן מדי לצורת העבודה.
לכן, לפני שבוחרים דגם לפי צבע או סגנון, כדאי להתחיל מהשאלה הפשוטה יותר: מה באמת צריך לקרות סביב השולחן במהלך יום עבודה רגיל? מי שעובד בעיקר עם מחשב נייד זקוק למשטח שונה ממי שמפעיל שני מסכים, ומי שעובד עם מסמכים או מקיים פגישות ליד העמדה צריך לחשוב גם על שטח עבודה פנוי.
ככל שיש יותר פריטים שנשארים על השולחן באופן קבוע, כך צריך לחשוב לא רק על האורך שלו אלא גם על עומק משטח העבודה. מסך שתופס כמעט את כל עומק השולחן עלול להשאיר מעט מאוד מקום לעבודה נוחה עם המקלדת ועם מסמכים. מנגד, מי שעובד עם מעט ציוד לא בהכרח יפיק תועלת משולחן גדול שתופס חלק משמעותי מהחדר.
גם תדירות השימוש בכל פריט משנה. ציוד שנמצא בשימוש לאורך כל היום צריך להיות נגיש בלי להתמתח או להזיז שוב ושוב חפצים אחרים. ציוד שנדרש רק מדי פעם יכול לעבור למגירה, לשלוחה או לפתרון אחסון סמוך.
כדאי לחשוב על השטח במונחים של פעולות. אם אתם מקלידים במשך רוב היום, צריך מקום נוח למקלדת ולעכבר. אם חלק מהעבודה נעשה על גבי מסמכים מודפסים, נדרש גם אזור שאפשר לפתוח בו תיקייה או להניח דפים מבלי להזיז בכל פעם את המחשב.
משתמשים שעובדים עם שני מסכים או עם ציוד נוסף צריכים להביא זאת בחשבון עוד לפני בחירת השולחן. המטרה אינה לבחור את השולחן הגדול ביותר שנכנס לחדר, אלא משטח שנותן מספיק מרחב לעבודה בלי ליצור חלל צפוף שלא נעים לנוע בו.
השולחן תופס שטח, אבל גם הכיסא זקוק למקום. צריך להשאיר אפשרות להתרחק מהשולחן, לקום ולשבת בנוחות ולעבור מאחורי העמדה בלי להיתקע ברהיטים אחרים. בחדר קטן, כמה עשרות סנטימטרים יכולים להשפיע מאוד על התחושה בחלל.
יש להתחשב גם בדלתות, חלונות, מגירות ורהיטים סמוכים. שולחן שמתאים בדיוק לאורך הקיר עלול לחסום פתיחה מלאה של ארון, להגביל גישה לחלון או ליצור מעבר צר מדי. אם מתכננים להוסיף בעתיד שידה, כוננית או יחידת אחסון, כדאי להכניס גם אותן לתכנון כבר בשלב המדידה.
שלוחה יכולה להתאים כאשר צריך אזור נוסף למסמכים, ציוד, אחסון או עבודה צדדית שאינה צריכה לתפוס מקום על משטח העבודה המרכזי. בחדר מנהל או במשרד שבו מתקיימות שיחות קצרות ליד השולחן, היא יכולה לספק שטח שימושי נוסף.
עם זאת, שלוחה אינה שדרוג אוטומטי. היא דורשת מקום ומגדירה במידה רבה כיצד ניתן להציב את השולחן בחדר. לפני שבוחרים מערכת כזאת כדאי לבדוק לאיזה צד השלוחה ממוקמת, מה השטח שהיא תופסת והאם נשאר מעבר נוח מסביבה.
כדאי להפריד בין דברים שנמצאים בשימוש יומיומי לבין מסמכים וציוד שנפתחים לעיתים רחוקות. אם כל חומרי הארכיון נכנסים לארגז מגירות ליד הרגליים, מקבלים אמנם יותר אחסון, אבל עלולים לאבד שטח חשוב לתנועה חופשית מתחת לשולחן.
לפני שמחליטים על מגירות או שלוחה עם אחסון, כדאי לבדוק מה באמת צריך להיות במרחק יד. לפעמים יחידת אחסון נפרדת במרחק קטן מהעמדה תשמור טוב יותר על סדר וגם תשאיר את אזור הישיבה פתוח ונוח.
חשוב לבדוק שהכיסא יכול להיכנס לעמדה בצורה נוחה ושניתן להגיע למקלדת ולעכבר מבלי לשבת רחוק מדי מהמשטח. אם משתמשים בכיסא עם ידיות, כדאי לבדוק גם כיצד הן משתלבות מול גובה השולחן והאם הן מאפשרות להתקרב אליו במידה הרצויה.
בבחירת שולחן קבוע אין מידה אחת שמתאימה לכל אדם. גובה המשתמש, הכיסא ואופן הישיבה משפיעים על ההתאמה, ולכן כדאי לבחון את העמדה כמכלול ולא להסתמך רק על מידה סטנדרטית שמופיעה במפרט.
במשרד קטן, שולחן בעל מראה קליל יכול לעזור לשמור על תחושת מרחב. בחדר מנהל גדול אפשר לבחור מערכת בעלת נוכחות משמעותית יותר. במשרד שבו יש כמה עמדות זו לצד זו, כדאי לחשוב גם על שפה עיצובית אחידה ולא לבחור כל שולחן בנפרד.
כדאי להביא בחשבון גם את השימוש הצפוי לאורך זמן. משטח עבודה שנמצא בשימוש אינטנסיבי צריך להתאים לאופי העבודה ולא רק להיראות טוב ביום ההתקנה. העיצוב חשוב, אבל הוא צריך להשלים את הפונקציונליות ולא לבוא במקומה.
אם השולחן נותן תשובה טובה לשאלות האלה, רוב הסיכויים שהבחירה מבוססת על צורך אמיתי ולא רק על מראה או על מידה שנראתה מתאימה על הנייר.
שולחן משרדי טוב לא צריך להיות הגדול, המרשים או המורכב ביותר. הוא צריך לתת מספיק מקום לפעולות שאתם מבצעים מדי יום, להתאים לחלל שסביבו ולהשאיר את אזור העבודה נוח, נגיש וגמיש גם לאחר שהמחשב, הכיסא ושאר הציוד נכנסים למקומם.