שני שותפים הקימו עסק, השקיעו כסף ועבדו יחד במשך שנים. כשהיחסים התפרקו, גם המספרים הפכו לזירת מאבק: אחד טוען שנמשכו כספים ללא הצדקה, האחר דורש החזר השקעות, ושניהם מציגים תמונה שונה של שווי העסק.
כעת, בבית המשפט, צריך לבסס כל דרישה כספית ולהסביר כיצד חושבה.
ההבחנה הזאת חיונית: שווי ההחזקה, יתרת הלוואת בעלים ונזק נטען הם רכיבים שונים. ערבוב ביניהם עלול ליצור חישוב שגוי ואף לספור את אותה פגיעה פעמיים.
למשל, העברה לחשבון של שותף יכולה להיות שכר, החזר הוצאות או פירעון הלוואה. כדי להבין את משמעותה צריך לבדוק את הסכם התשלום, הרישום החשבונאי והתמורה שניתנה לעסק. עצם ההעברה אינה מספיקה לקביעת גובה הנזק.
אם המחלוקת עוסקת באובדן הכנסות, יש לחשב את הרווח שנפגע ולהביא בחשבון עלויות שנחסכו. לדוגמה, אובדן מכירות של 500 אלף ש"ח אינו מוכיח נזק באותו סכום. זו המחשה בלבד; החישוב בפועל תלוי בנתוני העסק ובנסיבות האירוע.
לקראת הבדיקה כדאי להכין ציר זמן של האירועים ורשימה נפרדת לכל דרישה כספית, בצירוף האסמכתאות. כך אפשר למקד את העבודה בנקודות שבאמת משפיעות על המחלוקת.