קציצות הירק של שושנה מיטגנות בשמן עמוק, ומפתיע עד כמה הן אחידות בצורתן העגולה, למרות גלגולן ביד. היא מומחית בקוסקוס, שמקבל, מלבד התוספות המוכרות, גם מהקציצות וגם מעדן מעורב, עשוי מבשר חזה עוף מעודן, פול, צימוקים ותיבול מתאים.
כדי להגיע אל כל הטוב הזה, שבאמצע שוק האוכל בנתיבות, צריך להתגבר קודם כול על חניית הרכב. האזור צפוף מאוד. יש מקומות במגרשי חניה צמודים או סמוכים, וכדי להגיע אליהם אחרי שהם נראו, אבל מאחור, יש להסתובב כמה דקות במעגל הצירים, ואחרי הכניסה אליהם להמתין עד שרכב אחר יצא או למצוא כמה סנטימטרים רבועים פנויים. אפשר גם לחפש ברחובות הצרים הצמודים לשוק, חלופה שהתבררה כיעילה ביותר.
ניחוחות התבשילים גוברים בקלות על אלו של הכביש ועשן המכוניות. הריח תופס את האף במרחק של עשרות מטרים מתערוכה של עשרות דוכנים, שגג קל מעליהם וסירי תבשילים בתוכם. הריח הזה מושך, מגרה את החושים ומותח את עצבי הטעם בפה עד הקצה. הרכבו תלוי במקום שבו נכנסים אל השוק. הוא פתוח לחלוטין ומסודר בשלושה טורים של סככות מתקפלות.
ריח בשר שנצלה על גחלים בכניסה אחת, ריח של מעדנים מהמטבח הבלקני והצפון-אסייתי מצד אחר, וממול האף מושך לדוכן דגים ומאכלי ים, המתבשלים ומיטגנים במגוון מנות. בקצה הצפוני אפשר להריח את הקרמים, המשחות והג'לים הטיפוליים של מוצרים מבוססי אלוורה. "אני לא מצליחה להריח", אומרת למוכרת לקוחה שניסתה קרם ידיים. "רגע, אני אקרא לבעלי ואחי, נראה אם הם יצליחו להריח".
אלפיים איש, עשרות סירים ופרלמנט אחד גדול
שולחנות קטנים או ארוכים מוצבים צמוד לדוכנים, ואליהם מתיישבים סועדים שבוחרים לאכול בשוק עצמו. "זה טרי, זה חם, זה טעים וזו אווירה", הסבירה תושבת העיר מעל צלחת עם נתחי בשר צלויים. "אפשר לאכול מנה מסוג אחד ולהריח בנוסף גם מנה אחרת. זה תענוג".
המטבח של ויקטוריה מוכר לאלו הקונים אוכל מוכן באופקים. הוא מבוסס על תבשילים מסורתיים קווקזיים ובוכריים. "זה הכול מנות מיוחדות שאני מכינה", היא מסבירה. "יש מנטי, סמסה, צ'יבורקי, מאכלים שמי שבא משם מכיר טוב".
שמות הדוכנים גם הם יצאו מתוך הסירים, התנורים והמחבתות: עראיס, הטחול של אליהו, המטבח הבוכרי של סיגי, מאמא ממולאים, המזנון של עמי, וגם מטעמי בית ורבים אחרים.
אלו באים במאות. ביום השוק, יום שישי, אפשר להתחכך בו בלפחות 2,000 איש. מול מסעדת יאווראדי משתרך תור ארוך של ממתינים, רק כדי להגיע לקופאיות ולשלם עבור המנות שיוזמנו. מי שזכה להגיע אליהן יוצא בשמחה גדולה אל תוך סככת המסעדה. כאן גם ממתין לו תור, עד שהאוכל יהיה מוכן. אבל אפשר להעביר את הזמן בישיבה ודיבורים.
ישיבה ודיבורים יוצרים פרלמנטים קטנים בין הדוכנים. ליד השולחנות, על צלחת של חומוס או מאפים, מנותחים מהלכים פוליטיים בראייה מקומית. תשומת לב נותנים המתדיינים לאלו מהמועמדים שטרחו ובאו לכינוסים בנתיבות. פרלמנט כזה יושב בצד הדוכן של שושנה, מהקוסקוס וקציצות הירק. היא מספרת שחזרה לשוק רק לפני מספר שבועות, לאחר תקופת אבל על מות בעלה. יש לה מסעדה ברחוב סמוך, ולכאן היא מגיעה בימי שישי כדי להתחבר לקהל הרחב שמגיע לשוק.
מהנגב לברז הבירה
בשלט ההנצחה שנמצא בדוכן כתוב שהוא התמקד בלהיות משמעותי וטוב יותר בדרך. "אביו ואני שירתנו יחד מהסדיר", מספר שחם. "כשתומר סיים שנת שירות בעבודה עם נערים בסיכון, הוא יצא עם עוד שני חבר'ה שלו לחריש פאבים עמוק באירופה. הוא מאוד אהב בירה. היה לו חלום להקים מבשלה לייצור, אז אנחנו מגשימים את החלום במקומו".
על דוכן המכירה ניצב דגם של מקלע נגב, דומה לזה שבו עשה תומר שימוש כלוחם בגדוד 51 של גולני. סיפורו מונצח על שלט שבדוכן המכירה, שבו נמכרים חמישה סוגי בירות. הן יוצאות מתוך ברזים שהידיות שלהם עשויות מכדורי מקלע כבד.
"אנחנו מכינים את הבירה ביישוב שריגים", הסביר שחם. "חיטה, אדמונית, איי-פי-איי, בלונד וכהה. זה יישמע מפתיע, אבל ההורים שלו בכלל לא שותים בירה. את ההכנסות מהמכירות הם תורמים לעמותות המטפלות בילדים בסיכון. מהכסף שהצטבר באחת המכירות האחרונות, הם רכשו מערכות VR (מציאות מדומה) לעמותות המטפלות בנוער בסיכון, כאלה כמו שתומר טיפל בהם בשנת השירות".
בין הזיתים לפרלמנט
השוק עמוס, אך לא כל כך צפוף. אפשר לנוע די בקלות. אל הרחובות הסמוכים יוצאים לקוחות עם מארזי אוכל שקנו לשבת. אליהו, שרוכב בין הדוכנים על אופניים חשמליים, תלה על הכידון שלהם כמה שקיות שמכילות קופסאות מזון, חצי אבטיח, צמחי תבלין וכדומה. אחרי הסתובבות של כשעה הוא כבר קצת עייף ומזיע. "צריך להפסיק את השחיתות", הוא אומר, ספק ברצינות, ספק במשפט שהושם בפיו באמצעות אחרים. "פה נקי, אבל שם למעלה? יש שחיתות".
בחלקו הצפוני של השוק יש גם דוכני טקסטיל, שבהם נמכרים בגדים, מצעים, כובעים ומוצרים אחרים. בכניסה אל חלק זה נמצא דוכן מוצרי האלוורה הריחניים, ואחריו דוכן כבושים. קערות מלאות בירקות שעברו תהליכי החמצה וכבישה עומדות בצפיפות על השולחנות.
בצד נמצא אגף הזיתים. נספרו 13 סוגים שונים, בכמה גוונים ובאופני הכנה ייחודיים. בקצה המגרש משמיע רמקול מוזיקה מזרחית. בקצה השני של השוק מושמעת גם מוזיקה מזרחית, אבל אחרת. הן לא מתחברות זו לזו, אפילו במקצבים.
פרלמנט קטן אחד נמצא גם בחלק זה של השוק. גם בו מנותחת הפוליטיקה הארצית בצבע מקומי. "אני מצביע כמו ההורים שלי", אומר גבר לא כל כך צעיר, ואחר שואל אותו: "למה?". והגבר עונה: "למה גם אני? כי ככה".
התרעות פיקוד העורף