אבל מאחורי התדמית הססגונית והמוניטין הקולינרי של השוק, המפגיש בין תרבויות וקהילות ובין בעלי עסקים יהודים וערבים, דתיים וחילונים, מסתתרת מציאות כלכלית קשה. בעוד שימי שישי עדיין מושכים קונים רבים, באמצע השבוע התנועה דועכת באופן דרמטי, שעות הפעילות מתקצרות יותר ויותר, והסוחרים חוששים שהשוק הולך ומאבד את מעמדו.
"פעם היו עומדים בתור, היום אין למי למכור"
בביקור בשוק בשעת אחר צהריים מוקדמת ביום ראשון, נדמה שיום העבודה כבר הסתיים. לאורך הרחוב הראשי שנראה שומם, רוב החנויות והדוכנים כבר סגורים, ובעלי העסקים המעטים שנותרו פתוחים כבר מקפלים את מרכולתם.
למעשה, בימי ראשון, שני, שלישי וחמישי, דוכנים רבים נסגרים כבר בסביבות השעה 14:00 ופועלים במתכונת "חצי יום" לא מבחירה, אלא מכורח הנסיבות – משום שהשוק נותר כמעט ריק מקונים.
כיום, עיקר התנועה מתרכזת ביום רביעי (בזכות שוק רמלה-לוד הנייד) וביום שישי בבוקר, שהפך ל"יום ההצלה" הכלכלי של הסוחרים. אך זה לא תמיד היה כך.
בעל חנות בגדים, שפועל בשוק כבר 25 שנה, מספר: "פעם הייתי עושה בחנות הקטנה הזאת מה שאני לא עושה היום גם עם שלוש חנויות. לקחתי עוד חנות צמודה אליי, והייתה לי גם חנות בכביש הראשי. לא הייתי עושה עם שלושתן ביחד מה שעשיתי בחנות הקטנה הזאת. אנשים היו עומדים בתור".
"פעם זה היה: 'שלא תעז לסגור, אני בדרך אליך, יש לי חינה'", הוא מתאר, "היום אם סגרתי, היא הולכת לקניון בשש בערב. או לרמבלס, אז אני כבר לא כזה רלוונטי. הרבה דברים השתנו".
חלק מהשינוי, יש לציין, הוא תהליך טבעי שעובר על מרכזי מסחר ותיקים גם בערים אחרות, עם המעבר של צרכנים למרכזי קניות מודרניים וממוזגים, שמציעים נוחות ומענה למגוון צרכים במקום אחד. "השוק הזה עבר שינוי דרמטי. נפתחו עוד המון אפשרויות. קניון עזריאלי, שיותר נוח לאנשים, עם הילדים במזגן".
"פעם לא הייתי נכנס הביתה לפני שמונה בערב. המאפייה מולי הייתה מתחילה להעיף בצק בשעה ארבע, ובשעה שבע להוציא לחמניות". היום, לדבריו, המציאות שונה לחלוטין. "היום אין להם למי למכור. אין אנשים. הנה, עוד אחד התייאש", הוא אומר, ומצביע על העסק ממול שהתחיל לסגור.
לדבריו, נוצר בשוק מעגל שקשה לצאת ממנו – כך, בעוד שמרבית החנויות נסגרות מוקדם, גם הסוחרים האחרים מאבדים תמריץ להישאר. "גם אם מישהי שמציצה לתחילת השוק רואה שהכול סגור, היא עושה פרסה ויוצאת. אז גם אני אוטומטית סוגר, ואז השוק התרגל לסגור מוקדם".
הקניונים והאונליין שינו את הרגלי הקנייה
הסוחרים, לדבריו, מתמודדים בין היתר גם עם תחרות מסחרית שהפכה את השוק לפחות רלוונטי – לצד רשתות השיווק הגדולות, גם אתרי קניות אונליין, ובייחוד בתחום האופנה, הנחיתו מכה קשה על החנויות.
"אני מוכר פה שבע חולצות במאה שקל. למה לבוא ולהסתובב פה אם אפשר היום להזמין אונליין מפוקס שבע חולצות עם שליח עד הבית במאה שקל?". השינוי ניכר, לדבריו, גם בהרכב הקהל. להערכתו, כיום כ-80% מלקוחותיו משתייכים למגזר הערבי, בעוד רבים מלקוחות העבר עברו לקניונים ולמרכזי הקניות החדשים.
"לילה לבן? באתי לשתות בירה, לא לקנות בגד לנכד"
שוק רמלה הוא מקרה מבחן קלאסי לתהליכים שעברו על ערי פריפריה ומרכזי מסחר ותיקים בישראל. בעוד ששווקים כמו מחנה יהודה או שוק הכרמל עברו תהליך מואץ של "ג'נטריפיקציה" והפכו גם ליעדי בילוי ותיירות הומי אדם, שוק רמלה נותר שוק מסורתי.
לדברי הסוחרים, הניסיונות למשוך קהל באמצעות אירועים ופעילויות לא צלחו. "ניסו לעשות פה פעם לילה לבן, אז הסנדוויץ' התוניסאי וכל מי שעבד עם אוכל עשו קופה יפה. אבל אני לא רלוונטי. מי צריך את הבגדים שלי? באתי לשתות בירה, לא באתי עכשיו לקנות בגד לנכד".
אלא שגם מי שמכיר בחלקם של השינויים בהרגלי הצריכה סבור כי לעירייה יש תפקיד מרכזי בניסיון לשקם את המקום. "לא חסר להם כלום. תקציב, רק מהדוחות שהם נותנים פה, הם יכולים לתחזק אותנו 200 פעם", אמר סוחר אחר.
ביטול מוניות השירות: מכת הנוקאאוט
לצד התחרות המסחרית, הסוחרים מצביעים על הקושי להגיע לשוק כאחד הגורמים המרכזיים לירידה בתנועה. לטענתם, השינויים בתחבורה הציבורית וביטול קווי מוניות השירות בינואר 2026, לאחר 60 שנות פעילות, פגעו קשות בשוק.
אחד מבעלי העסקים מספר כי סגר חנות נוספת שהחזיק ברחוב הראשי, לאחר שלדבריו השינויים בהסדרי התחבורה פגעו בהכנסותיו. "הייתה לי עוד חנות על הרחוב הראשי, ובגלל השינויים שעשו פה עם התחבורה הציבורית הפסדתי רבע מיליון שקל. לאנשים קשה להגיע לפה".
"זה התחיל עם הדוחות, תחושה של התנכלות, הרבה אלימות בלי פיקוח ואחר כך עבר לתחבורה הציבורית", מספר בעל חנות אחר. לדבריו, מוניות השירות שימשו עורק תחבורה משמעותי לרבים מתושבי העיר שנהגו להגיע לשוק.
"אנשים מזלזלים בזה, אבל זה עוד משהו שמרחיק אנשים. יש אנשים מבוגרים שאין להם רכב, וגם כאלה שאין להם רישיון. אני מכיר הרבה אנשים שהיו באים לפה באוטובוס והיום כבר לא באים, יש נתיב תחבורה ציבורית, אבל בפועל בעירייה לא אוכפים, רכבים פרטיים נוסעים בנתיב הזה והאוטובוסים עומדים שעות בפקקים".
"הילדים פגעו באדם מבוגר, ובסוף אני קיבלתי דוח"
הסוחרים מתארים גם תחושת הזנחה בכל הנוגע לניקיון, לאכיפה ולביטחון האישי. לדבריהם, רכיבה של נערים על אופניים חשמליים ואפילו אופנועים בין הולכי הרגל, אירועי אלימות ומפגעי ניקיון מרתיעים מבקרים ופוגעים בחוויית הקנייה.
אחד הסוחרים מספר על מקרה שבו, לדבריו, ילדים שרכבו על אופניים חשמליים פגעו באדם מבוגר. "הוא נפל על הרצפה. באתי לעזור לו לקום, והילדים עוד איימו עליו, אף על פי שהם אלה שפגעו בו. צעקתי והתקשרתי לפיקוח. אף אחד לא בא".
"אמרתי, איך הם יבואו? הזזנו את העגלה ושמנו אותה באמצע. הילדים הלכו. התקשרתי שוב ואמרתי שיש פה אדם שנפגע, הם לא טיפלו בו, אבל צילמו ונתנו לי דוח", הוא מספר.
הסיפור הזה משקף את אחת הטענות המרכזיות של בעלי העסקים: לתחושתם, האכיפה מתמקדת בעבירות שניתן לרשום עליהן דוחות, בעוד בעיות שפוגעות בביטחון המבקרים ובפעילות המסחרית אינן מטופלות באותה נחישות.
גם הניקיון הפך, לדבריהם, לסימן נוסף להידרדרות. "יש גם את ההזנחה של הניקיון, ערימות של זבל, אין טיפול. השוק ירד באופן משמעותי, וזה רק הולך ויורד. זה לא ירד בבת אחת. בכל פעם זה יורד עוד טיפה ועוד טיפה".
חנויות נשארות סגורות במשך שנים
החשש הגדול של הסוחרים הוא שהירידה בתנועה תהפוך לתהליך בלתי הפיך. "פעם אף פעם לא היו פה חנויות להשכרה. היום יש ארבע-חמש חנויות סגורות. אף אחד לא רוצה לשכור אותן. ובצדק, למה לשכור? החנות של המאפייה הכי מפורסמת שהייתה פה, סגורה כבר שש-שבע שנים. רק מי שכבר יש לו חנות פה בבעלותו עוד יכול לשרוד. קשה לשרוד פה, והמקום לא משתפר. הוא הולך ומידרדר".
"הרמבלס מבריק, והשוק נשאר מאחור"
הביקורת החריפה ביותר מופנית לעיריית רמלה ולראש העיר, כאשר הסוחרים משווים בין מצב השוק לבין מתחם הרמבלס, שבו, לדבריהם, העירייה משקיעה תשומת לב רבה יותר.
מתחם הרמבלס הוא מרכז מסחרי ומדרחוב מודרני רחב ידיים, המשלב רשתות שיווק וחנויות אופנה לצד פרויקט מגורים ותעסוקה חדיש.
"לראש העיר יש את ה'בייבי' שלו, הרמבלס, שם הכול מבריק. אני עובר שם בדרך הביתה ומרגיש כאילו עברתי לעיר אחרת. ראש העיר מגיע לשם פיזית, בשבע בבוקר אני רואה אותו שם, והוא מפקח על העובדים ומראה להם איך לעבוד. הוא מגיע, מסתובב, יושב לאכול. עובדי העירייה יודעים שזה המקום שלו, ולכן המקום נראה בהתאם, מבריק ומצוחצח. הוא נמצא שם כל יום. פה הוא לא עובר. אז מה אכפת להם שהשוק ייראה ככה?".
הוא מתאר שינוי שהחל, לטענתו, עם חילופי ראשי העיר. "ראש העיר הקודם – השוק היה הבייבי שלו. השוק פרח בתקופה שלו, והוא היה מתעסק בו ביום-יום. הוא היה בא לאכול פה, וכל הזמן היה בסביבה. כשהתחלף ראש העיר התחילה ההזנחה".
לצד הטענות של בעלי העסקים, מבחינתם עולה גם שאלה מעשית: האם העירייה רואה בשוק נכס עירוני שראוי להשקיע בשימורו ובפיתוחו, או שמא הוא נדחק הצדה לטובת מתחמים חדשים.
לדברי אחד הסוחרים, לפני כארבע שנים הגיעו בעלי עסקים לעירייה כדי להעלות את מצוקתם, אך לא הצליחו להיפגש עם ראש העיר. "ראש העיר פשוט לא יצא אלינו. הוא הביא את המשטרה, חסמו את המקום, והוא לא יצא לדבר איתנו".
הסוחרים טוענים כי גם הניסיון להקים ועד מסודר, שייצג אותם מול העירייה ויאפשר להם להעלות בעיות ולקדם פתרונות, לא זכה לשיתוף פעולה. לדבריהם, הם ניסו אף לבחור נציגים כדי לרכז את הטענות ולפעול מול ראש העיר, הנהלת העירייה והמנכ"ל.
"צירפנו את ראש העיר לקבוצה, וכל חמש דקות הוא מעלה דברים על מה שהוא עשה ברמבלס, ואיך הוא פיתח כל מיני מקומות. אז מישהו כתב לו שיש בעיה בשוק, והוא תקף אותו ויצא מהקבוצה. נכנסת לקבוצת הוואטסאפ של השוק כדי שנוכל להעלות טענות ולפתור בעיות, לא כדי שתספר לנו כמה הרמבלס מוצלח".
גם ניסיון נוסף, לדבריהם, לא התקדם כאשר מנכ"ל העירייה הגיע לשוק לפני כשנה. "זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. שלחתי לו הודעות פעמיים-שלוש, והוא התעלם. שלחתי עוד הודעה, והבנתי שאין לי עם מי לדבר. אני יכול לדבר עם עצמי".
"עד לפני שלוש שנים עוד נלחמנו. עכשיו הרמנו ידיים"
הייאוש ניכר גם בדברים של סוחרים שלטענתם ניסו בעבר לקדם שינוי. לדבריהם, הם כבר אינם מאמינים שהפניות לעירייה יביאו לתוצאות. "עד לפני שלוש-ארבע שנים עוד נלחמנו. עכשיו כבר הרמנו ידיים, אין עם מי לדבר".
הם מדגישים כי הירידה בתנועה אינה ייחודית לרמלה, וכי גם שווקים ותיקים אחרים מתמודדים עם אותם האתגרים, אך בעיניהם, ההבדל הוא באופן שבו הרשויות מתמודדות עם המגמה.
"זה המצב בכל הארץ, אבל יש מה לעשות. אני רואה שווקים אחרים, כמו שוק הכרמל. הכרמל במצב קשה. גם שוק התקווה, יש ירידה, אבל לא ברמה הזאת. זה לא רק השוק, זה גם היחס של העירייה לשוק".
"זה התחיל בעצם מהקורונה, שהתחילו לסגור מוקדם. מאז השוק לא חזר לעצמו, אנשים התרגלו. עם כל השינויים שקרו פה, גם עם החניה, גם עם התחבורה הציבורית, העירייה הזאת רקובה פשוט", הוא מוסיף, "פעם אי אפשר היה ללכת פה מרוב שהיו אנשים, וזה מאוד מצער. אני חושב שאם אין שוק רמלה, אין עיר. זה הסמל של העיר".
מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "שוק רמלה הוא אחד מסמליה הוותיקים והחשובים של העיר, מוקד מסחר, תרבות ותיירות בעל חשיבות רבה לסוחרים, לתושבים ולמבקרים. עיריית רמלה דוחה את הניסיון להציג את השוק כמוזנח ואת העירייה כמי שמתעלמת מצורכי הסוחרים. טענות אלו אינן מתיישבות עם העובדות ועם היקף ההשקעות והפעילות העירונית בשוק בשנים האחרונות. העירייה רואה בחיזוק השוק ובשמירה על מעמדו כמרכז מסחרי ותיירותי משימה עירונית חשובה, ומשקיעה בכך משאבים חסרי תקדים".
"פרויקט קירוי השוק הושלם בהשקעה של כ-9 מיליון ש"ח, ובימים אלו העירייה מקדמת מכרז לשדרוג ריצוף השוק באמצעות בטון מוחלק בציפוי אפוקסי, בהשקעה מוערכת של כ-3 מיליון ש"ח. בנוסף, מתוכננת השקעה של כמיליון ש"ח בפיתוח מתחם החניה. לשוק מוקצה קבלן ניקיון ייעודי, בנפרד משאר חלקי העיר, בעלות שנתית של כ-6 מיליון ש"ח. אין בכך כדי לשלול קיומם של מפגעים נקודתיים, וכל פנייה בנושא למוקד העירוני מטופלת בהתאם לצורך".
עוד נמסר מהעירייה כי "בתחום הביטחון והסדר הציבורי פועלת בשוק נקודת שיטור ייעודית, הכוללת שוטר ופקחים עירוניים, האמונים על שמירת הסדר והטיפול במפגעים. האכיפה מתבצעת באופן שוויוני ועל פי דין. הטענות בדבר אכיפה מכוונת נגד סוחרים בשל עמדותיהם חסרות בסיס, והעירייה דוחה אותן מכל וכל".
"חמורות במיוחד הטענות בדבר איומים, העדפת מקורבים והיעדר הידברות עם הסוחרים, והן נדחות באופן חד-משמעי. ראש העיר אינו מתערב בבחירת נציגות הסוחרים, ואין לו כל עניין בזהות הנבחרים. העירייה מכבדת את בחירת הסוחרים ומקיימת שיח עם נציגותם. במהלך השנה האחרונה קיים ראש העיר מספר פגישות עם הסוחרים, הן בשוק והן במשרדי העירייה, ומפגשים אלו מתקיימים גם באופן רבעוני. דלתו של ראש העיר פתוחה בפני יו"ר הוועד ונציגיו. הניסיון לייחס לראש העיר שיקולים אישיים או העדפת מקורבים עומד בניגוד מוחלט להתנהלות בפועל".
באשר לטענות בנוגע לצמצום התחבורה הציבורית, לטענת העירייה הן אינן משקפות את המציאות. "מספר קווי האוטובוס המשרתים את העיר גדל, וצפוי לגדול עוד עם השלמת פרויקט “מהיר לעיר”, המתוכננת לאפריל 2027. אשר למוניות השירות, השירות הופסק לאחר שמפעילת הקו, מוניות יצחק שדה, בחרה שלא להמשיך להפעילו בתעריפים הקיימים. הנושא מצוי באחריות משרד התחבורה, וראש העיר פנה למשרד מספר פעמים בבקשה לחדש את השירות. על פי הודעת משרד התחבורה, בתקופה הקרובה צפוי להתפרסם מכרז חדש להפעלת מוניות השירות, במטרה להשיב את השירות לרווחת התושבים והמבקרים בשוק".
"באשר לטענות על דעיכת הפעילות המסחרית, שוק רמלה ממשיך למשוך עשרות אלפי מבקרים מדי שבוע. רק בחודש אוקטובר האחרון אירחה העירייה סיור של כ-50 עיתונאים ומשפיעני רשת, שכלל סיור טעימות בשוק, כחלק מפעילות יזומה לחשיפתו לקהלים חדשים ולעידוד המסחר המקומי".
"בשנת 2027 צפויה העירייה להשקיע כ-40 מיליון ש"ח נוספים בפיתוח אתרי התיירות בעיר, מעבר לתקציבים השוטפים, במטרה לחזק את מעמדה של רמלה כיעד תיירותי, כאשר השוק הוא אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים שלה".
"גם ההשוואה למתחם הרמבלס מנותקת מהיקף ההשקעות בפועל. ההשקעות בשוק רמלה גבוהות בעשרות מונים מאלו שבמתחם האמור, והנתונים מדברים בעד עצמם".
"עיריית רמלה תמשיך להשקיע בשוק, לחזק את המסחר המקומי, לשפר את חוויית המבקרים ולקיים שיח ישיר עם הסוחרים. ביקורת עניינית היא חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי, אך ראוי שתתבסס על עובדות ולא על טענות שאינן משקפות את המציאות. שוק רמלה הוא נכס עירוני, כלכלי ותרבותי, והעירייה מחויבת להמשך פיתוחו ולחיזוק מעמדו".
התרעות פיקוד העורף