אחרי יותר מעשור ללא חידושים טיפוליים בתחום, אושרה לאחרונה תרופה חדשה אשר הדגימה האטה בקצב הידרדרות המחלה, לצד פרופיל תופעות לוואי מועדף וסימנים לשיפור בתוחלת החיים."אבחון של פיברוזיס ריאתי הוא בשורה קשה למטופל. תרופה כזו נותנת תקווה", אומר ד"ר אורי ונד, מנהל המערך לרפואת ריאות בבית החולים ברזילי
קוצר נשימה בדרך מהסלון למטבח. עייפות שמכבידה על צחצוח שיניים. טיול משפחתי שנשאר בגדר חלום. כך נראים חייהם של חולי פיברוזיס ריאתי מתקדם, מחלה שהמודעות אליה בישראל ובעולם עדיין נמוכה ואשר נתון ההישרדות החציוני מתחילת ההתקדמות שלה נמוך מזה של סוגי סרטן רבים.
לאורך העשור האחרון נערכו מחקרים רבים בתחום על מנת לנסות ולמצוא את ׳הדור הבא׳ של הטיפולים, אשר לא צלחו. עם זאת, בשנה האחרונה אנו עדים להתפתחויות בתחום, כולל אישורה של תרופה חדשה. ד"ר אורי ונד, מנהל המערך לרפואת ריאות בבית החולים ברזילי, מסביר על מאפייני המחלה, הדרך לאבחן אותה, והשינויים המעודדים בכל הנוגע לאפשרויות הטיפול.
הגורמים למחלות השונות מגוונים. חלק מהמקרים נובע מחשיפה בבית או בעבודה. "בישראל, אחת מתת-המחלות הנפוצות היא סיליקוזיס, הנובעת מחשיפה לאבק סיליקה הקיים בתעשיית השיש המלאכותי", מסביר ד"ר ונד. מקרים אחרים נגרמים מחשיפה לחומרים אורגניים הנמצאים למשל באבק, ציפורים ועובשים, וקבוצה גדולה היא ביטוי ריאתי של מחלות שפוגעות במערכות נוספות בגוף, כמו דלקות מפרקים וסקלרודרמה (טרשת רקמת חיבור). "אצל חלק מהחולים יש רקע משפחתי, ובמקרים רבים הסיבה אינה ידועה כלל, ואז המחלה מוגדרת כאידיופתית", מפרט ד"ר ונד.
התסמין המרכזי של פיברוזיס ריאתי הוא קוצר נשימה. "בהתחלה הוא מופיע במאמצים גדולים, אחר כך במאמצים קלים יותר, ובסוף גם במנוחה", מסביר ד"ר ונד. אל קוצר הנשימה עשוי להצטרף שיעול יבש, ובמצבים מתקדמים גם תשישות, ירידה במשקל וצורך בחמצן. "מחלות פרוגרסיביות פוגעות מאוד באיכות החיים ומקצרות חיים בצורה משמעותית", אומר ד"ר ונד, כאשר סוג המחלה הנפוץ והקשה שבהן הוא IPF, פיברוזיס ריאתי אידיופתי. "גם עם טיפול סטנדרטי, תוחלת החיים של חולי IPF מרגע האבחנה אינה מעודדת, אך קיימים טיפולים שיכולים להאט את קצב התקדמות המחלה".
הבדיקה שמהווה נקודת מפנה בתהליך האבחון היא CT בית חזה. "אחריה, צוות רפואי אוסף מידע על ההיסטוריה הרפואית, התעסוקה, הרקע המשפחתי, תרופות, בדיקות מעבדה ותפקודי ריאות, כדי להגיע לאבחנה מדויקת", מסביר ד"ר ונד. לכן, ההמלצה עבור מי שיש לו תסמינים, היא לבקש גם בדיקת תפקודי ריאה ובמידת הצורך CT, במקביל לבדיקות האחרות. "גם ללא תסמינים, סיפור משפחתי הוא גורם סיכון שבעקבותיו מומלץ לפנות לרופא ריאות לבירור נוסף".
אצל 10% עד 20% מהחולים עלולה להתרחש התלקחות חריפה, עם הידרדרות תוך ימים או שבועות בודדים. "מדובר בקוצר נשימה קשה שמוביל לאשפוז, ולפעמים לצורך בטיפול נמרץ עם אחוזי ריווי חמצן (סטורציה) נמוכים מאד. אין לנו טיפול ספציפי להחמרות האלה, ומי שמחלים נותר הרבה פעמים במצב גרוע בהרבה מקודם", מספר ד"ר ונד, "ולכן יש חשיבות רבה למעקב רפואי, ולטיפול רציף ככל הניתן אשר עשוי להפחית את הסיכון לכך".
גם השתלת ריאה היא אופציה לטיפול בפיברוזיס ריאתי, מציין ד"ר ונד, "אך היא מתאימה למעטים בשל גיל, מחלות רקע ומחסור בתרומות".
מאז הכניסה של התרופות הראשונות נערכו מחקרים רבים על תרופות מגוונות, "אבל שום טיפול לא הוכיח את עצמו", מעיד ד"ר ונד.
הבשורה המעודדת הגיעה לפני כשנה, אז פורסמו מחקרים מוצלחים על שתי תרופות חדשות. "אחת מהן, הניתנת ככדור, נבדקה בשני מחקרי שלב 3 גדולים בהיקף של יותר מ-2,300 מטופלים. היא האטה את הירידה בתפקודי הריאה אצל חולי IPF וגם אצל חולי פיברוזיס מתקדם מסוגים אחרים, כשאף נרשמו סימנים לשיפור בתוחלת החיים", אומר ד"ר ונד. הטיפול מעכב באופן סלקטיבי מנגנון שמעורב בדלקת ובהצטלקות ברקמת הריאה, והוא זכה למעמד Breakthrough Therapy מה-FDA.
"התרופה האטה את קצב ההידרדרות גם כאשר ניתנה לבדה, אך גם אצל חולים שקיבלו תרופות אנטי-פיברוטיות ותיקות, כלומר משתלם להוסיף אותה לטיפול הקיים, כשגם עבור מי שלא הסתדר עם הטיפול הישן היא עובדת בצורה חיובית מאוד", אומר ד"ר ונד. כמו כן, באנליזה מאוחרת של המחקרים, נצפתה מגמה של הפחתה בסיכון לתמותה, בפרט בחולי PPF בהם נצפתה הפחתה מובהקת נומינלית של כ-50% בסיכון זה. "זו הפעם הראשונה שבה תרופה מראה סימנים כאלו. זה game changer". יתרון נוסף הוא פרופיל תופעות הלוואי של התרופה החדשה. "התרופה בטוחה מאוד, לא דורשת ניטור של תפקודי כבד בבדיקות דם כמו התרופות הוותיקות, ואחוז המטופלים שמפסיקים טיפול כתוצאה מתופעות לוואי או משלשולים נמוך באופן ניכר".