שלטי המבצע כבר תלויים, הפרסומות מזמינות אותנו לחגיגת קניות והתחושה היא שאם לא נמלא עכשיו את העגלה, נחמיץ הזדמנות חד-פעמית. אלא שבסופרמרקט, בניגוד לאתרי האופנה והאלקטרוניקה, המציאות פחות נוצצת. הצרכן פוגש עוד שלט צהוב, עוד מחיר מחוק ועוד הבטחה לחיסכון, אבל בקופה הוא מגלה שהעגלה כמעט לא השתנתה.
שלוש רשתות, פער של פחות מאחוז
רמי לוי ממשיכה להחזיק בתואר הרשת הזולה בסקר, עם סל של 3,127.49 שקל. לעומת השבוע הקודם הוא התייקר בשתי אגורות בלבד. אבל הקרב האמיתי מתרחש מאחוריה: אושר עד מציגה סל של 3,151.83 שקל, ונטו חיסכון, שחתכה כמעט 50 שקל מהסל שלה בשבוע אחד, נצמדת אליה עם 3,157.17 שקל. פחות משישה שקלים מפרידים בין המקום השני לשלישי, ושלוש המובילות נמצאות בטווח של פחות מאחוז.
בקצה השני של הדירוג נמצא עולם קמעונאי אחר. מי שמרכיב את אותו סל בטיב טעם משלם 957.57 שקל יותר מאשר ברמי לוי, פער של 30.6%. טיב טעם וקרפור היפר הן גם שתי הרשתות היחידות שבסקר הנוכחי רשמו התייקרות כוללת. אין פירוש הדבר שכל לקוח קונה רק לפי המחיר: שעות פעילות, נוחות, מיקום ומגוון הם חלק מהבחירה. אבל על אותה רשימת קניות, הפער הכספי אינו משאיר מקום לפרשנות.
שופרסל משנה כיוון, אבל המרחק עוד גדול
דווקא שופרסל דיל מספקת השבוע סימן לתזוזה. הרשת הוזילה 18 מוצרים לעומת שישה שהתייקרו, והסל שלה ירד בכ-37 שקל, ירידה של אחוז אחד. חשוב עוד יותר, בחלק מהמוצרים ההוזלה לא הייתה רק מבצע חולף אלא ירידה במחיר המדף. זה הבדל מהותי: מבצע עשוי להסתיים ביום ראשון; מחיר מדף חדש, לפחות עד שיעודכן שוב, משנה את נקודת הפתיחה של הצרכן.
כך, מיונז תלמה 500 גרם ירד מ-11.90 ל-10.90 שקל, וקורנפלקס תלמה 850 גרם מ-20.90 ל-19.90 שקל. בשני המקרים שופרסל הגיעה למחיר הקובע שנמדד ברמי לוי. בשקדי מרק אסם 400 גרם מחיר המדף ירד מ-11.90 ל-10.90 שקל, והמחיר הקובע במבצע היה 8.90 שקל. גם מחירי פתי בר אסם ומוצרי עגבניות של מוטי ירדו, אף שבבדיקה נותרו יקרים בהשוואה לרמי לוי.
ובכל זאת, צריך לבחון את המהלך בפרופורציה. אותו סל בשופרסל דיל עדיין יקר בכ-508 שקל מזה של רמי לוי, ויקר בכ-478 שקל מזה של נטו חיסכון. צמצום פער קטן בכמה מוצרים אינו מספיק כדי לשנות מיד את המיקום בטבלה. הצרכן לא מתגמל רשת על כוונות, אלא על הסכום שהוא נדרש לשלם בקופה.
חודש של שלטים, לא בהכרח של הוזלות
העובדה המעניינת ביותר בסקר אינה מספר המבצעים, אלא הפער בין נראותם להשפעתם על הסל. בסך שמונה הרשתות, סכום הסלים ירד מכ-27,364 לכ-27,275 שקל, כ-89 שקל בלבד. 72 מבין 243 המוצרים לא היו במבצע באף רשת, ורק 14 הופיעו במבצע בכל שמונה הרשתות. גם בתוך החגיגה, רוב הפריטים פשוט ממשיכים להימכר ללא בשורה מיוחדת.
ויקטורי, לדוגמה, הציגה 132 מוצרים במבצע ופער של 14% בין סכום מחירי המדף למחיר הקובע. בטיב טעם נבדקו רק 33 מוצרים במבצע, עם פער של 2.6%. אלה מודלים שונים של פעילות ותמחור, אבל המספר הגדול של מדבקות מבצע אינו מוכיח שהסל כולו הוא הזול ביותר. ויקטורי, למרות עומק ההנחות המחושב, דורגה חמישית במחיר הסל.
יש כאן גם עניין התנהגותי: מבצע בולט מושך את תשומת הלב למוצר מסוים, בזמן שעשרות מוצרים אחרים בעגלה נרכשים בלי בדיקה. זה בדיוק המקום שבו תחושת החיסכון עלולה להתרחק מהחיסכון בפועל. מה שהצרכן זוכר הוא העגבנייה בשקל, לא בהכרח את יתר 242 המחירים.
אותו מוצר, אותה אריזה, פער שקשה להסביר
קחו שני לקוחות שקנו באותו יום נוזל הברקה פיניש למדיח, 800 מ״ל. באושר עד המחיר היה 8.50 שקלים, ובטיב טעם 22.90 שקל. לא מדובר בהבדל באיכות או בגודל האריזה, אלא באותו מוצר בדיוק. ב-91 מוצרים נמדד פער של יותר מ-50% בין הרשת הזולה ליקרה, וב-23 מוצרים המחיר היקר היה יותר מכפול מהזול. רק שני מוצרים מתוך 243 נמכרו במחיר זהה בכל שמונה הרשתות.
הירקות מדגישים במיוחד את עוצמת התחרות המקומית. הפער הטיפוסי שנמדד בהם הגיע ל-61%, לעומת 34% במוצרים ארוזים. הסיבה אינה בהכרח שהירק עצמו השתנה, אלא שהמחיר הופך לכלי למשיכת קונים: ביום אחד הוא מככב בחזית החנות, ובשבוע שלאחר מכן הוא חוזר למחיר רגיל. בסקר הנוכחי ויקטורי מכרה עגבניות, כרוב לבן וגזר בשקית בשקל לקילוגרם; ביוחננוף עגבניות עלו באותו מועד 8.90 שקלים.
גם שניצל התירס של זוגלובק ממחיש עד כמה המבצע תלוי בכתובת: ברמי לוי, באושר עד, ביוחננוף ובנטו חיסכון נמצאו מחירים של 13.30 עד 13.90 שקל, בזמן שבקרפור היפר ובטיב טעם נמדדו מחירים גבוהים בהרבה. כשארבע רשתות מציעות כמעט חצי מחיר, קשה לצרכן לדעת אם מדובר בשינוי אמיתי ברמת המחיר או בחלון הזדמנויות שייסגר במהירות.
המחיר לא נעלם, המבצע מחליף מדף
מה קרה למי שקנה בשבוע שעבר קישואים בשופרסל דיל ב-2.90 שקלים לקילוגרם? השבוע הוא כבר פגש מחיר של 10.90 שקלים, זינוק של 276%. בנטו חיסכון פילה אמנון קפוא עלה מ-5.90 ל-19.90 שקל לקילוגרם. במקביל היו גם תנועות הפוכות: פלפל אדום בשופרסל דיל ירד מ-9.90 ל-3.90 שקלים, וכרעיים טריות בקרפור היפר הוזלו מ-20 ל-9.90 שקלים לקילוגרם.
הדוגמה של קרפור ממחישה היטב את המשחק: באותו שבוע שבו הכרעיים הוזלו ביותר ממחצית, חזה עוף טרי התייקר מ-24.90 ל-36.90 שקלים לקילוגרם. גם בייגלה שמנת ובצל של בייגל בייגל התייקר בקרפור ובנטו חיסכון, אך הוזל בשופרסל דיל. הלקוח שרדף אחרי המציאה בשבוע שעבר עלול לגלות השבוע שההנחה עברה למדף אחר או לרשת אחרת.
ברמת הקטגוריות, מוצרים מן הצומח כגון שניצלים וקציצות הוזלו בסיכום הרשתות ב-10.4%, סלטי חומוס וטחינה ב-6.8% ושמן זית ב-6.2%. מנגד, שקדי מרק וקרוטונים התייקרו ב-5.8%, רטבים וממרחים ב-5% ומרקי אינסטנט ב-4.7%. המספרים האלה אינם סותרים את היציבות הכללית: ירידות חדות בתחום אחד מתקזזות עם עליות בתחום אחר, והצרכן קונה את שניהם.
מלחמות המחירים מגיעות עד לרמת הסניף
המאבק על העגלה אינו מתנהל רק בין מטות הרשתות. מחיר העגבניות בשקל או הכרעיים בעשרה שקלים עשוי להיות דרך להביא משפחה לחנות, בתקווה שתקנה שם גם את החלב, חומרי הניקוי ומוצרי המזווה. כאשר מדובר במבצע מקומי, היתרון לא בהכרח מגיע לצרכן בעיר סמוכה. כך, לצד מחיר הכרעיים של 9.90 שקלים בקרפור היפר, נצפה בוויקטורי מבצע נקודתי של 10 שקלים לקילוגרם בסניפים מסוימים, בכפוף לקנייה של יותר מ-100 שקל.
חשוב להבחין בין מחיר ארצי שנכלל בסקר לבין מבצע מקומי ותנאי קנייה משתנים. מחיר מבצע מסוים יכול להיות אטרקטיבי מאוד, אבל אם הוא דורש הגדלת סל, חברות במועדון או נסיעה מיוחדת, לא כל ההנחה שעל השלט תישאר בידי הצרכן.
בסופו של דבר, הפער בין הסלים מלמד גם על מגבלה של השוואות המבוססות על מוצר בודד. רשת אחת יכולה להציע מחיר מצוין לעוף, השנייה תמשוך את הלקוחות עם ירקות, והשלישית תבליט חומר ניקוי במחיר חריג. אבל רוב משקי הבית אינם רוכשים רק עוף או רק חומר ניקוי. הם מגיעים עם עשרות צרכים, שחלקם מתוכננים וחלקם נוספים תוך כדי תנועה בחנות. לכן גם פער של עשרות אחוזים בין שני פריטים אינו אומר שהרשת שהציעה אותם בזול היא בהכרח הזולה ביותר לקנייה השבועית כולה.
יש גם ממד של זמן ומאמץ. משפחה יכולה לנסוע בין שני סופרמרקטים כדי לנצל כמה מבצעים, אך ככל שמספר העצירות גדל, מצטרפות עלויות נסיעה והזמן שהושקע בקנייה. עבור צרכן שקונה באופן קבוע באותה רשת, הפתרון המעשי אינו בהכרח לרדוף אחרי כל מחיר שפל, אלא לבדוק מדי פעם את הסל העיקרי שלו ולזהות באילו קטגוריות הפערים משמעותיים במיוחד. זו דרך להפוך את ההשוואה להרגל צרכני ולא למרדף מתיש אחר שלטים מתחלפים.
מי שבודק את כל החשבונית, ולא רק את המבצע, מנצח
הסקר הזה לא מוכיח שאין מבצעים טובים בנובמבר. הוא מוכיח משהו חשוב יותר: גם בתקופה הרועשת ביותר של השנה, אין תחליף להשוואת הסל המלא. באותה נקודת זמן אפשר למצוא פער של כמעט אלף שקלים בין שתי רשתות, ומנגד לגלות שמאות מחירים כלל לא השתנו. לפעמים רשת זולה יותר לאורך כל העגלה; לפעמים מציאה נקודתית שווה קנייה מתוכננת, בתנאי שאין צורך להוסיף מוצרים מיותרים רק כדי ליהנות ממנה.
המלצה צרכנית אחת עולה מעל כולן: להסתכל על המחיר הסופי, על היחידה והכמות, ועל תנאי ההטבה, ולא להסתפק באחוז ההנחה. כשמדובר במוצרים יבשים או קפואים שהמשפחה צורכת בקביעות, מבצע חריג עשוי להצדיק הצטיידות סבירה. אבל את ההחלטה היכן לערוך את הקנייה השבועית כדאי לקבל לפי עלות העגלה כולה. נובמבר אולי משנה את צבע השלטים, אך את חשבון הבנק משנה רק מה שמשלמים בקופה.