הקופות והעגלות החכמות: "אני קורה לזה מגזר של גנבים"
רביד הוסיף, "עדיף כבר לשאול את הלקוח בכניסה כמה בא לו לשלם", אך הבהיר כי היה מעדיף שתהיה עגלה אמינה שתייתר את הצורך בבדיקות, במיוחד על רקע המחסור החריף בכוח אדם בענף.
"אני קצת חושש מהדבר הזה", הוסיף, "יודע שהלקוחות מאוד-מאוד אוהבים את העגלות עם הסורקים. וכשמישהו מאוד-מאוד אוהב משהו - לפעמים משהו לא מסתדר".
מנגד, ספיר חלק על דבריו מכל וכל והציג תמונת מצב שונה מניסיון רשתותיו: "אני חושב שאנחנו בין השחקנים המובילים בישראל בטכנולוגיה. יש לנו את כל השילוב של הטכנולוגיות: קופות עצמאיות, קופות חכמות, עגלות חכמות, צגים דיגיטליים, מצלמות שאוספות לנו נתונים על חוסרים. אני חושב שאנחנו גם שם רוצים להיות חלוצים בתחום הזה כמובילים".
עוד הוסיף כי "אנחנו עובדים עם זה שנתיים והפחת מאוד נמוך. מי שגנב - הוא גנב, לא משנה מה תעשה. אבל הטכנולוגיה כל הזמן מתייעלת, והיא נותנת שירות מעולה לצרכן וחוסכת לו זמן - הוא יכול לסיים קנייה של אלף שקל בעשרים דקות". ספיר הדגיש כי בעיניו אין דרך חזרה: "הטכנולוגיה גורמת לנו להיות תחרותיים יותר ולתת מחירים זולים. מי שלא יהיה שם - לא יתקיים עוד כמה שנים".
הספקים שולטים במחיר - והרשתות סופגות את האש
חלק מרכזי בדיון הוקדש לפער שבין הדימוי הציבורי של רשתות השיווק לבין המציאות המסחרית מול היצרנים והיבואנים. המשתתפים הסכימו כי נוצר עיוות בתפיסה הציבורית, הנובע מכך שהקמעונאי הוא הגורם היחיד שפוגש את הצרכן בקופה.
בדיון הסביר רביד כי נוצר נרטיב מושרש שבו הספקים נתפסים כצד הטוב והקמעונאים כצד הרע, אף שבפועל הספקים הם אלו שמייצרים את מחיר הקנייה ושולטים במוצר מלמעלה.
"הצרכן היום יותר ויותר מבין שמי שבעצם שולט במוצר מלמעלה זה הספק. מה לעשות, אנחנו לא יצרנים. גם אם יש קמעונאים שעושים מותגים פרטיים, הם עדיין לא יצרנים, כי יש מאחורי המותג יצרן. לא משנה אם אתה מביא אותו מחו"ל או אם אתה מייצר אותו בארץ, עדיין יש יצרן מאחורה", אמר רביד.
עם זאת, רביד ציין כי בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסת הלקוח: "הצרכן היום הרבה יותר חכם, הוא בודק אריזות וערכים תזונתיים, והוא כבר מבין שמי ששולט במוצר מלמעלה זה הספק, גם כשמדובר במותגים פרטיים שמתבססים על יצרנים".
בצל פרשת תיאום המחירים: הרגולציה שינתה את כללי המשחק
כתב האישום מייחס למעורבים שורה של עבירות על חוק התחרות וחוק המזון, בהן ניסיונות של רביד לאותת למתחרים ולספקים על רצון להעלות מחירים באמצעות התבטאויות בתקשורת, הסכמות בין הרשתות על הימנעות ממבצעים או שמירה על שולי רווח לאחר העלאת המס על כלים חד-פעמיים.
בנוסף פנה רביד לספקים גדולים (בהם ד"ר פישר, שסטוביץ' ובית השיטה) במטרה להתערב במחירים שגובים מתחרים. לצד זאת, מואשמים המנהלים גם בהפרת חובות הפיקוח שנועדו למנוע עבירות אלו בתוך חברותיהם. אף שהמשתתפים נמנעו מלהזכיר במפורש את הפרשה, הדיון שיקף היטב את המציאות החדשה שנכפתה על השוק בעקבותיה.
שלום נעמן התייחס להידוק הפיקוח של רשות התחרות וציין כי מאז שהממונה החל לפקח מקרוב על היחסים בין הספקים לקמעונאים, השתנו כללי המשחק: הרשתות נדרשו להתנהל בצורה זהירה ומקצועית יותר, צמצמו את התלות בספקים הגדולים ופנו לייבוא מקביל שמגביר את התחרות.
"היום זה לייבא ולתת מוצר ביבוא מקביל, ולא להסתכל רק על הספק. אתה לא צריך אותו כמו שהיית צריך אותו בעבר. לפחות זה גורם לרשת להיות יותר מקצועית וגם להתחרות מול הספק, ופחות תלויה בו", אמר.
גם בכל הנוגע לשיתוף נתונים ותכנון מסחרי משותף, המנכ"לים הדגישו את המגבלות החוקיות הנוקשות שחלות עליהם כיום. אייל רביד הבהיר כי על פי החוק, כל העברת מידע ונתונים בין רשת לספק חייבת להיעשות אך ורק דרך חברה חיצונית ומוסדרת, תוך איסור מוחלט על העברת מידע בין רשתות מתחרות.
אורן ספיר הוסיף כי המציאות הרגולטורית אף הובילה לכך שהקמעונאים הגדולים הפסיקו להעביר נתונים לחברות המחקר המסורתיות ובמקביל חובת השקיפות והשימוש באתרי השוואת מחירים הפכו את המעקב אחר המתחרים לדיגיטלי וגלוי לחלוטין.
מתקפה על סיקור יוקר המחיה: "עושים עלינו ספין"
המנכ"לים לא חסכו ביקורת גם מהאופן שבו התקשורת מסקרת את מחירי המזון בישראל, אייל רביד הפנה אצבע מאשימה לעבר סדר היום התקשורתי: "נותנים לצרכן 20 פעם בחודש כותרות על רשתות המזון, בזמן שבנק מרוויח 3.2 מיליארד שקל ברבעון ומקבל כותרת פעם בחודשיים. שם הולך הרבה יותר כסף מהצרכן בלי שירות מקביל. אין פה היגיון, לדעתי זה ספין שמנסה לצייר תמונה שהכול יקר אצלנו".
אורן ספיר התייחס גם להשפעת השקיפות ואתרי השוואת המחירים שנכפו על הענף מלמעלה, וציין כי הלקוח של היום מגיע לסניף כשהוא בקיא לחלוטין בנתונים: "הלקוח שלנו סופר כסף, הוא כבר לא פראייר ויודע בדיוק מה הוא צריך לשלם".
גם שלום נעמן סיכם ברוח דומה והדגיש כי למרות כל השינויים הטכנולוגיים והמסחריים, הבסיס להצלחה בשנה הקרובה יישאר בריכוז המאמצים כלפי הלקוח החדש: "הצרכן סופר כל שקל, והחובה שלנו היא לתת לו חוויית קנייה טובה, שירות איכותי ורמת מחירים סבירה ומשתלמת".