"נקודה שניה היא העובדה שרוב אי הוודאות בנושא המכסים והמסחר בין ארה"ב לאירופה מאחורינו. כפי שציינו באירופה: ההסכם מביא קץ ל'אי-ודאות משתקת' במידה רבה והוא 'נסבל עבור האיחוד האירופי'". יחד עם זאת, מציין קצביאן כי פרטים מסוימים בהסכם עדיין טעונים בירור והכרעה, ונראה שעדיין קיימות מספר מחלוקות לגבי מה הושג או מה יושג בעתיד.
"כך למשל לגבי תרופות, הנשיא טראמפ טען שתרופות לא נכללו בהסכם, בעוד שפון דר ליין רמזה שהן היו 'על דף נייר נפרד'. עוד נציין כי המכס של 15% גבוה משמעותית מהמכס הממוצע לפני ממשל טרמאפ, ואף גבוה מקו המכס הבסיסי של 10% של הממשל עצמו במהלך המשא ומתן". אם כי, כפי שנמסר מהתאחדות התעשיות הגרמניות "אפילו שיעור מכס של 15% יהיו לו השפעות שליליות עצומות על התעשייה הגרמנית המכוונת לייצוא".
מעבר למכסים, ההסכם שהוצג כלל גם רכיב של רכישות והשקעות של אירופה בארה"ב, רכיב שיש ויכוח רחב עד כמה הוא באמת מרכזי. טראמפ נופף שוב ושוב בהתחייבות של האיחוד לרכוש ב-750 מיליארד דולר אנרגיה אמריקאית (על פני שלוש שנים, כפי שהבהירה פון דר ליין), ולהשקיע 600 מיליארד דולר נוספים בארה"ב יחד עם רכישות משמעותיות של ציוד צבאי.
עם זאת, ועל אף שמדובר בסדרי גודל משמעותיים, קצביאן מציין כי היו הערכות שהתחייבויות לרכישה בתחומי האנרגיה והביטחון הן "לא מחייבות מבחינה משפטית ומשהו שמדינות רבות היו עושות בכל מקרה. ברקע הכללי אירופה סבלה מהתלות הגבוהה באנרגיה מרוסיה וכי הגדלת הוצאות הביטחון של האירופאים - גם במסגרת נאט"ו - היא מגמה שהחלה וצפויה להימשך בעתיד. ארה"ב היא כמובן ספקית מערבית עיקרית של מוצרי ביטחון ואנרגיה, כך שההסכם הנוכחי משתלב במגמות הקיימות והצפויות בלאו הכי".
"בכל זאת, ההסכם מהווה חדשות משמעותיות בעצם האמירה המפורשת והכרזה על מספרים גם אם לא הכל ימומש בסופו של דבר", הוא מסכם. ואכן, אין ספק שעצם הירידה ברמת חוסר הוודאות והחשש ממלחמת הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופאי היא בפני עצמה חדשות מעודדות בימים אלו, גם אם להסכם יהיו השלכות פחות חיוביות כמו האצה באינפלציה, שאיתה נאלץ להתמודד בהמשך.
התרעות פיקוד העורף