צרפת מונה 66.65 מיליון נפש, מהן 66.35 מיליון בצרפת גופה והשאר בקולוניות, מושבות וטריטוריות שצרפת מחזיקה בכוח, לעתים באלימות, כמו בקלדוניה החדשה שבאוקיינוס השקט. צרפת טוענת שמושבותיה הן חלק מצרפת, כפי שטענה לגבי אלג'יר שהפכה למחוז 4 של צרפת, שהחזיקה בה משנת 1830 ועד 1962, עת נזרקה על ידי החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה. בסך הכל אוכלוסיית צרפת רבתי היא 0.81% מאוכלוסיית העולם.
ב־18 בספטמבר צפויה להתקיים שביתת פקחי הטיסה בצרפת שתימשך קרוב ל־36 שעות. אלפי תיירים ייתקעו. אחרי שהמשק הצרפתי צמח בשנת 2023־2024 מתחת לפוטנציאל שלו, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית, בקצב של 1.1%, השנה, לאחר הטלת המכסים וההאטה שנגרמה במרבית העולם, הצמיחה בצרפת צפויה להיות רק 0.6%.
אולי בשנה הבאה הצמיחה תשוב ל־0.9%, בעוד שיעור צמיחת האוכלוסייה 0.3% - וגם זאת בזכות הילודה הגבוהה בקרב המוסלמיות. חלקם של המוסלמים באוכלוסייה הצרפתית כיום כ־9%, ובשנת 2050 חלקם של המוסלמים באוכלוסיית צרפת, שרבים מהם נתמכים וחיים על תשלומי הרווחה הנדיבים של המדינה, יגיע ל־17%־18%.
תוצאות מדיניות הבזבוז והרווחה מגיעות עתה לשיאים. תשואת האג"ח לעשר שנים של ממשלת צרפת עלו מתשואה שלילית של 0.214% לפני חמש שנים ל־3.537% כיום. התוצאה היא הכבדה על תשלומי הריבית של ממשלת צרפת. ככל שהתשואה גבוהה היא מצביעה על דירוג אשראי נמוך יותר, הטומן בחובו סיכון גבוה יותר למשקיע לעומת מדינות אחרות בעולם.
נבחן את העלייה בשיעור הריבית שצרפת משלמת יחסית לגרמניה, הנחשבת נקודת ייחוס באירופה: בחמש שנים נרשמה עלייה בפער מול גרמניה ב־0.784%. כלומר מצבה היחסי של צרפת הורע.
הגירעון התקציבי של צרפת מגיע כיום ל־5.8% מהתוצר, לעומת 4.8% בישראל, הנמצאת כזכור במלחמה שגובה ממנה הוצאות תקציביות אדירות. החוב לתוצר של צרפת הקולוניאליסטית מגיע ל־114% – הרבה מעבר לממוצע בגוש היורו, העומד של 88%, ואפילו גבוה משל ספרד (103.5%), פורטוגל (96.4%) ובטח גרמניה (62.4%). לישראל, עם כל הוצאות הביטחון והרווחה, יהיה השנה חוב לתוצר של 70%, כך על פי הבנק המרכזי. גם שוק ההון הצרפתי בקיפאון, עם עליית שערי מניות של 1%־1.3%.
בכדי לשפר את המצב התקציבי והכלכלי, ממשלת צרפת רוצה לפגוע בקודש הקודשים של התרבות הצרפתית: ביטול שני ימי שבתון בלוח השנה. הקהל הצרפתי ישתולל עקב כך. הצרפתים הרי מומחים במהומות, בהרס חנויות, בשריפת כלי רכב ובהשבתת שדרות.
הצרפתים היו למייסדי ואלופי החופשות בעולם, ומהם העתיקו עוד מדינות את מושג החופשה הארוכה לכלל העובדים בכל קיץ. מוסד החופשה הכמעט קדושה הושג לראשונה עוד בשנת 1936, כשנקבע אז לאפשר 15 ימי חופשה בתשלום בשנה על פי חוק, לדרישת עובדי מפעל הרכב רנו. מהפך ראשון באירופה בתחום החופשות.
כעת, כדי להפחית את הגירעון התקציבי, ממשלת צרפת רוצה גם להטיל מס על עשירים, בצד קיצוצים בדמי אבטלה והביטוח הלאומי בהיקף של 44 מיליארד יורו. ולכן, אחת משתיים: או שהממשלה של ביירו, העומד בראש המפלגה הדמוקרטית, תיפול - או שמהומות אלימות יחלו בצרפת.
למה עכשיו?
קרן העושר של נורווגיה, שם מתגוררים חלק מצאצאי הוויקינגים, החליטה למשוך את השקעותיה בישראל בגלל המלחמה בעזה - ועל הדרך למשוך השקעותיה בחברת ציוד העפר הכבד קטרפילר האמריקאית בשל מכירותיה לישראל (גם לשימוש צבאי). הקרן החליטה לממש את מניות קטרפילר בהיקף של 2.4 מיליארד דולר, מה שהוציא את האמריקאים מדעתם.
הקרן מכרה את מניות הבנקים רק עתה, אף שכבר לפני שנתיים החליטה לעשות זאת. פתאום, לאחר העלייה החדה בשערי מניות הבנקים בישראל, נזכרה הקרן רודפת הבצע למכור את המניות ולשלשל את הרווחים לכיסה. אם הכל כל כך אתי, מדוע לא נמכרו המניות לפני כשנתיים?
הקרן מכרה את אחזקותיה באלביט, במנועי בית שמש, בשפיר הנדסה, באפריקה ישראל, בבזק ובפז - כל זאת בשל פעילותם ביהודה ושומרון. הקרן נהנתה מעליית שערי המניות בישראל בשנה האחרונה בשיעור של 47%־50%, ולפתע הפכה לקדושה בעיני עצמה. צירוף מקרים שכזה.
קרן העושר הנורווגית, עם נכסים של 1.9 טריליון דולר, מחזיקה מחצית מנכסיה בשווי הון ונכסים ריאליים הנמצאים בארה"ב - מאג"ח ומניות ועד לנדל"ן. הקרן משקיעה ב־8,400 חברות בעולם, ומחזיקה למעשה ב־1.5% ממניות החברות בעולם. הנורווגים אומרים שהנהלת הקרן עצמאית בהחלטותיה, בעוד האמריקאים טוענים שהקרן היא למעשה זרוע של ממשלת נורווגיה.
צביעותה של נורווגיה, המחפשת אתיקה וטוהר מידות, מגוחכת. שאלתם פעם את עצמכם מודע נורווגיה, שלא כמו שכנותיה הנורדיות פינלנד, שוודיה ודנמרק, אינה חברה באיחוד האירופי ולמעשה מנהלת מדיניות עצמאית בכל התחומים? הסיבה העיקרית היא כי ממשלות נורווגיה אינן מוכנות לחתום על האמנה של ארגון הלווייתנאות הבינלאומי, IWC, למניעת הרג לווייתנים. הנורווגים הורגים באכזריות כ־540 לווייתנים בשנה, לרוב מסוג מינקי. הלווייתנים הניצודים בנורווגיה הם כ־45% מכלל הלווייים שניצודים מדי שנה בעולם.
במאה ה־20 צדו והרגו מדינות העולם כ־2.9 מיליון לוויינים, ורק בשנת 1982 ירד קצב ההריגה. בין הציידים בעולם ילידים מגרינלנד, אלסקה, תושבי איי פארו בצפון השייכים לדנמרק, רוסים בסיביר וכן יפן. שיעור האבטלה בנורווגיה - 4.1%, בשנה הבאה עדיין 4%, ושיעור היצוא השנה יורד ב־1.4% - ואולי יעלה בשנה הבאה ב־1.6%, שיעור האינפלציה יסתיים השנה ב־3%, בשנה הבאה אולי יירד ל־2.3%.
למרות עושרה של נורווגיה בהכנסות מנפט, המקור לקרן העושר, החוב לתוצר השנה עומד על כ־61%, ובשנה הבאה כמעט באותו שיעור. שערי המניות בנורבגיה עלו בשנה האחרונה ב־14.4%.
נגמר המנדט
גם בריטניה בצרות צרורות מבחינה כלכלית, ומעמדה הבינלאומי המידרדר לא הפריע לה להכריז על חרם יצוא נשק לישראל, ועוד קודם לכן מתחת לרדאר כבר הפחיתה יצוא חומרים שיכולים להיעשות בהם שימוש צבאי. ה"גארדיאן" הבריטי מפרסם השבוע שאמון הקהילה הבינלאומית בבריטניה התאדה.
הניהול הכלכלי כושל, ממשלת הלייבור הגדילה תקציבי הרווחה כאילו אין עלות, והתוצאה איומה עבור המשק הבריטי: הריבית שממשלת בריטניה צריכה לשלם לאג"ח לעשר שנים קפצה ל־4.75%, שיא מאז 1998! זאת לעומת ישראל עם 4.17%, שהרי ישראל מוציאה סכומי עתק למימון המלחמה.
כיצד הריבית שממשלת ישראל משלמת נמוכה יותר מזו של בריטניה? זאת משום שהממלכה שוקעת בעזרתה האדיבה של מפלגת הלייבור, שנבהלה ממשבר הגירעון התקציבי והעלתה הצעה להטיל מס מיוחד על הבנקים כדי לגרד מקורות תקציביים. בתגובה קרסו שערי מניות הבנקים הבריטיים.
האם בריטניה תבקש חילוץ מצד קרן המטבע הבינלאומית, כאילו הייתה מדינת עולם שלישי? לפי שעה האינפלציה עולה, כרגע 4%. עם תשואות גבוהות וריבית גבוהה, הפאונד מתחזק, בעיקר משום שממשלת הוד מלכותו משלמת ריבית גבוהה. שוב, בניגוד לישראל, שאצלה השקל מתחזק בגלל העודף בחשבון השוטף.
ככל שהשנים נוקפות מאז השואה, כך קל יותר למדינות אירופה לסנוט בישראל. האמת היא שחשיבותה של אירופה בזירה הבינלאומית מידרדרת, ורק הזקנים והמבוגרים שביניכם עדיין יראים ממערב אירופה. כוחות חדשים עולים בעולם, ואליהם חייבים לצפות ולהתחבר.
בזירה האירופית מדובר דווקא במזרח: מפולין, הונגריה ורומניה, ועד צ'כיה וסלובקיה, כולל, על אש קטנה בבחינת כבדהו וחשדהו, גרמניה; מחוץ לאזור במקום הראשון הודו, ההופכת למעצמה; סין, המשחקת משחק כפול; במזרח הרחוק - יפן ודרום קוריאה, ובקרוב האמירויות ומפרציות נוספות. מכל משמר חייבים כמובן להגן על היחסים ההדוקים עם ארה"ב, בכל מחיר וללא ויכוחים. גם עם המפלגה הדמוקרטית, העוינת חלקית את ישראל מאז הנשיא אובמה. לעולם לא נדע מה יילד יום. בינתיים – נצפה מהצד כיצד אירופה שוקעת, ולא נזיל דמעה.
התרעות פיקוד העורף