בבנק ההולנדי ING תיארו את המצב כ"נפילה חופשית", והזהירו כי הסיכון למיתון טכני - שני רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר - הולך וגדל. גם בבנק קומרץ (Commerzbank), הבנק השני בגודלו בגרמניה, סבורים כי הנתונים מצביעים על קיפאון כלכלי מתמשך, לאחר שהמשק כבר התכווץ ב־0.3% ברבעון השני של השנה.
בחברות הייעוץ מנסים להרגיע ומזכירים כי חלק מהירידה בייצור נובע מגורמים זמניים, כמו חופשות קיץ ומעברי ייצור במפעלים. אולם גם הן מודות שהבעיה עמוקה בהרבה: התעשייה הגרמנית מתקשה להסתגל לעידן הרכב החשמלי, סובלת ממכירות חלשות בסין, תחרות גוברת מצד יצרניות סיניות וממכסים אמריקניים שמכבידים על היצוא.
בפיינשל טיימס מציינים גם כי אזהרת רווח שפרסמה BMW רק חיזקה את התחושה שמדובר במשבר מבני מתמשך ולא בעוד תקלה זמנית במחזור העסקים. החברה הצביעה על ירידה חדה ברווחיות, האטה במכירות באירופה ובסין ועלייה בעלויות הייצור – במיוחד של רכבים חשמליים, שדורשים השקעות עתק במערכות סוללה ובטכנולוגיות חדשות. המשבר של BMW משקף את מצבה של תעשיית הרכב כולה: ענף שבעבר היה סמל למצוינות גרמנית, וכיום מתמודד עם תחרות עזה מצד יצרניות סיניות זולות ויעילות יותר, עם ירידה בביקושים בשווקי הייצוא המרכזיים ועם רגולציה סביבתית הולכת ומכבידה באירופה.
הכלכלה הגרמנית, שנשענה במשך עשורים על עמודי התווך של הייצוא התעשייתי ועל חברות ענק כמו פולקסווגן, מרצדס וב.מ.וו, מתקשה להתאים את עצמה לעידן החדש – זה של רכב חשמלי, אנרגיה ירוקה וייצור דיגיטלי. התוצאה היא קיפאון מתמשך שנמשך כבר למעלה משלוש שנים, שבו המדינה שנחשבה למנוע הצמיחה של אירופה נראית כמי שמאבדת את התנופה שהגדירה אותה במשך דורות.
תוסיפו לזה את משבר מחירי האנרגיה המתמשך שמכביד גם הוא על המפעלים, לאחר שמאז פרוץ המלחמה באוקראינה והסנקציות על רוסיה – ספקית האנרגיה המרכזית של גרמניה עד לא מזמן – מחירי החשמל והגז במדינה זינקו בעשרות אחוזים, וייקרו משמעותית את עלויות הייצור. אלא שבזמן שהתעשייה שוקעת והמשק נאבק, הממשלה הגרמנית ממשיכה לסבסד מערכת רווחה מהנדיבות בעולם, שעשרות מיליארדי אירו ממנה מופנים מדי שנה לפליטים ומהגרים – נטל תקציבי כבד שמחריף את מצוקת המשאבים של המדינה.
התרעות פיקוד העורף