כל זה מתבצע במינוף גבוה במיוחד: כלומר, על כל דולר אמיתי שמושקע, הקרן לוקחת הלוואות של עשרות דולרים נוספים. וכשיש תנודתיות בשוק - הן נאלצות לסגור פוזיציות במהירות. התוצאה היא שהשוק הכי סולידי בעולם, זה של האג"ח האמריקאיות, עלול להתנהג לפתע כמו מניה ספקולטיבית.
זבז'ינסקי מסביר שכבר ראינו את זה קורה בספטמבר 2019, כששוק ההלוואות הבין-בנקאי בארצות הברית נתקע לפתע והפד נאלץ להיכנס באגרסיביות לשוק כדי למנוע קריסה. במרץ 2020, עם פרוץ הקורונה, שוק האג"ח האמריקאי פשוט הפסיק לתפקד, שוב בגלל אותן קרנות שהיו חייבות לסגור עסקאות ממונפות. וגם באפריל האחרון, כשהממשל האמריקאי כמעט הצית משבר בשווקים עם הכרזת "יום השחרור", השוק התחיל להתפרק עד שהממשל נסוג.
לפי זבז’ינסקי, בסוף 2024 עמד היקף העסקאות הממונפות של קרנות הגידור האלו על 1.4 טריליון דולר - פי שלושה ממה שהיה ערב משבר הקורונה. “באירוע הבא”, כותב זבז’ינסקי, “צפו להתפרקות חדה ומהירה של שוק האג"ח האמריקאי - עד להופעת ‘המושיע’ מהפד”.
ולא רק קרנות הגידור בורחות מהשוק הזה. גם הבנקים המרכזיים בעולם מצמצמים את החשיפה שלהם לאג"ח האמריקאיות במהירות. לפי נתוני הפדרל ריזרב שמביא זבז’ינסקי, מאז יולי ירדה ההחזקה של הבנקים המרכזיים באג"ח ממשלת ארצות הברית בכ-170 מיליארד דולר - ל-2.75 טריליון בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2012.
בעבר תופעה כזו נראתה רק בזמן משברים, כשהמטבע המקומי נחלש והבנקים מכרו אג"ח כדי לתמוך במטבע. אבל הפעם זה לא המקרה. הפעם הם פשוט מקטינים סיכון – וזה, כפי שמציינים במיטב, לא סימן חיובי לשוק שנשען על כך שהבנקים המרכזיים הם "הידיים החזקות" שלו.
בקיצור, מתחת לשקט היחסי של וול סטריט מתבשלת סערה פיננסית גלובלית. הפעם, היא לא בהכרח תגיע ממניות הטכנולוגיה או מהצרכן האמריקאי - אלא דווקא מהמקום האחרון שהיינו מצפים לו: שוק האג"ח הממשלתיות של ארצות הברית.
התרעות פיקוד העורף