הסכם הסוואפ אושר על ידי משרד האוצר האמריקאי באוקטובר, על רקע מצוקת נזילות חריפה בבנק המרכזי של ארגנטינה. במסגרת המהלך, ארצות הברית אף התערבה ישירות בשוק המטבע כדי לחזק את הפסו – צעד חריג ביחסים הכלכליים בין המדינות.
בסנט אמר כי ההחזר מוכיח שפעולות הקרן בוצעו "בדיוק כפי שהקונגרס התכוון", והוסיף כי "ארגנטינה חזקה ויציבה, המשמשת עוגן לחצי הכדור המערבי, היא אינטרס ברור של ארצות הברית".
הסיוע אפשר לממשלה הארגנטינאית להימנע מנפילה חדה ולא מתוכננת רגע לפני הבחירות. בסופו של דבר, מיליי רשם ניצחון מפתיע במיוחד, גבר על האופוזיציה בפער של תשעה אחוזים והכפיל יותר מפי שניים את כוחו בקונגרס.
מאז הבחירות, התחזק הפסו בכ-2% לעומת רמתו ערב ההצבעה, ואגרות החוב של ארגנטינה זינקו על רקע ציפיות שהנשיא יוכל להרחיב את רפורמות השוק החופשי שלו. פרמיית הסיכון של החוב הארגנטינאי – הפער מול אג"ח ממשלת ארה"ב – נחתכה במחצית ועומדת כיום על כ-5.65%.
עם זאת, מצבו של הבנק המרכזי נותר שברירי. יתרות המט"ח נטו שלו כמעט ואינן קיימות, כאשר מרבית כ-44 מיליארד הדולר המדווחים מורכבים מהלוואות והתחייבויות. השבוע חתם הבנק על הסכם ריפו בהיקף 3 מיליארד דולר עם בנקים בינלאומיים, לפני תשלום של 4.2 מיליארד דולר לבעלי אג"ח זרים.
כלכלנים מזהירים כי ארגנטינה חייבת לבנות מחדש יתרות אמיתיות כדי לשלם חובות, לממן יבוא ולתמוך בפסו – אחרת, החששות ממחסור בדולרים עלולים לשוב. הבנק המרכזי הודיע לאחרונה על תוכנית לרכוש כ-10 מיליארד דולר ביתרות במהלך 2026. נתוני הבנק מראים כי בשבוע שקדם להחזר לארה"ב, חוב המדינה ל"ארגונים בינלאומיים" גדל בכמעט אותו סכום – אך זהות המלווה החדש לא פורסמה.
התרעות פיקוד העורף