על פי פסקין, ניתן כבר לקבוע כי באיראן חל שינוי של ממש בעקבות ההתפתחויות של הימים האחרונים. "אני ראיתי בזה שמציעים 7 דולר לארבעה חודשים הקרובים, מעין איתות שהממשלה יודעת שיש בעיה. אבל היא לא לחוצה, זה לא משהו שצריך להטריד אותה באופן מיידי. אבל ניתוק האינטרנט, נאום ח'מינאי בסוף השבוע, והדיווחים, שאני לא יודע כמה להאמין להם, על השתוללות ברחובות מכל הצדדים, זה מראה כבר על איזשהו שינוי".
עוד פסקין הוסיף כי המשטר בטהרן מודאג, בין היתר, משום שהמחאה לא החלה בגלל פעולה ספציפית של המשטר, או תגובה המונית לפעולה מסוג זה, אלא כתהליך שהבשיל. לדבריו, קווי ייצור מושבתים, וסביר להניח שהמשק לא מתפקד.
"הדבר החמור מבחינתו, אם ניקח למשל מחאות קודמות: המשטר עשה איזה פעולה, נגיד רצח נערה כורדית שלא לבשה את החיג'אב כמו שהוא רצה, העלה מחירי דלק, זייף בחירות. כאן המונים יצאו. המשטר לא העלה מס, וההמונים יצאו לרחובות. המחאה התחילה מאנשי הבזאר. הם חלק מהמשטר, הם צמחו עם המשטר. זאת שכבה שתמיד בעד יציבות. עצם זה שהייתה להם השפעה על הכלכלה והם הנהיגו את המחאה זה הסימן החמור מבחינת המשטר", הוסיף.
בהמשך התייחס לתעשיית הנפט של המדינה, וטען כי "אם תהיה עצירה של הפקת הנפט והגז, זו יכולה להיות מכה ניצחת. התעשייה הזאת נשלטת בידי משמרות המהפכה. זה לא רק גוף שמשגר טילים וכתב"מים, אלא זו אימפריה כלכלית. הייתי אומר שמשמרות המהפכה דחקו אותם. הבזאריסטים בעבר היו כח משפיע בכלכלה, אבל בעשור-שניים האחרונים, דווקא משמרות המהפכה, ועוד 'קרנות צדקה' שכפופות למנהיג העליון, דחקו את הבזאריסטים לצד. נכון להיום אין מידע, לא מבחינה ביטחונית, שיש סדקים במשמרות. לא שמענו על עריקות".
לבסוף דיבר פסקין על המחאה הנוכחית לעומת קודמות, וציין כי "הניסיון הזה הוא הרבה יותר משמעותי. זה תהליכים שהבשילו ולא איזושהי ריאקציה לפעולה מסויימת. אם איראן לא הולכת להסכם עם המערב, אם היא לא הולכת לשנות את פניה, הכרסום הזה של הכלכלה ימשיך ויפגע ביציבות המשטרית".
התרעות פיקוד העורף