מערכת המס האמריקאית היא מהמורכבות בעולם עם עשרות אלפי עמודי חקיקה, הבדלים בין מדינות, חריגים, עדכונים תכופים ושילוב מתמיד בין חוקים פדרליים ומקומיים.
במשך שנים, הדרך היחידה להתמודד עם המורכבות הזו הייתה כוח אדם, רואי חשבון, יועצי מס וטפסים אינסופיים, או בקיצור מרחב רווי רגולציה עם מערכות מיושנות ותהליכים ידניים - בדיוק המקום שבו דאטה ו-AI עשויים לחולל שינוי מערכתי עמוק ולא רק שדרוג טכנולוגי נקודתי.
"כאן נכנסת הבינה המלאכותית, לא כתחליף לרואי חשבון אלא כתשתית חדשה". מרקוס מתאר שימוש ב-AI לניתוח מעמיק של חוקי מס, שמאפשר לראשונה לבחון מיליוני תרחישים, לזהות דפוסים ולהציע מסלולים עם הבנה של ההשלכות קדימה. "זה מעבר ממערכת תגובתית למערכת פרואקטיבית", הוא מדגיש.
"הדיון הזה אינו מוגבל לארה"ב. גם בישראל הכלכלה הופכת גלובלית ומרובת מקורות הכנסה, עם עובדים שמקבלים אופציות, יזמים שמקימים חברות מעבר לים, רילוקיישן, השקעות בינלאומיות ונכסים דיגיטליים. למרות זאת, מערכות המס בישראל כמו במקומות אחרים, עדיין נשענות במידה רבה על תהליכים ידניים והצהרות בדיעבד. החיכוך, חוסר הוודאות והטעויות אינם תופעת לוואי, אלא תוצאה של תשתיות שלא נבנו לעולם כזה".
במשק פתוח ומוטה טכנולוגיה כמו ישראל, תכנון מס חכם ושקוף מבוסס נתונים משפיע ישירות על פרודוקטיביות ויזמות. "פחות זמן על בירוקרטיה משמעו יותר זמן על יצירת ערך - הן למשקי בית והן לעסקים", מדגיש מרקוס.
"בסופו של דבר, השאלה איננה האם טכנולוגיה תשנה את עולם המס, אלא איך. האם נמשיך להלביש שכבות דיגיטליות על מערכות ישנות, או שנבנה תשתית חדשה שמתאימה לעידן של דאטה, AI וגלובליזציה. מנקודת מבט טכנולוגית, זו אחת הבעיות המאתגרות והמשמעותיות ביותר שניצבות כיום בפני התעשייה".
"ואולי זה הלקח הרחב יותר", מסכם מרקוס, "שחלק מהבעיות הגדולות ביותר של העידן הדיגיטלי לא נמצאות באפליקציות שאנחנו אוהבים, אלא במערכות שלא השתנו כבר עשרות שנים, ומחכות שמישהו יתייחס אליהן כאל מה שהן באמת: בעיות טכנולוגיות".
התרעות פיקוד העורף