לפי המודל שבו משתמש הבנק, המחיר התקרב לאחרונה לרמות גבוהות במיוחד בטווח הקצר. לכן, גם אם תירשם ירידה מסוימת, אין בכך בהכרח סימן לשינוי מגמה. בחינה היסטורית מאז 1971 מראה כי ב-15 מקרים שבהם הזהב זינק הרבה מעל הקצב הרגיל שלו, נרשמה לאחר מכן ירידה ממוצעת של כ-10%, ובמקרה הקיצוני ביותר כמעט 30%. עם זאת, חצי שנה לאחר תחילת הירידות, המחיר נותר גבוה יותר מרמתו לפני הזינוק.
ב-EFG מציינים גם כי כיום יש פחות סוחרים שמחזיקים פוזיציות גדולות בזהב בהשוואה לשנים קודמות, נתון שעשוי לצמצם את הסיכון לנפילה חדה נוספת. בנוסף, הם מדגישים כי במבט ארוך טווח, מחיר הזהב נוטה לעלות יחד עם הכלכלה העולמית ועם הגידול בהיקף הנכסים הפיננסיים בעולם. כאשר התוצר העולמי גדל, מחזורי המסחר מתרחבים ושווי השווקים מטפס, גם היקף הכסף שמחפש אפיקי השקעה גדל. חלק מהכסף הזה זורם לזהב, ולכן לאורך עשורים ניתן לראות תנועה מקבילה בין צמיחת הכלכלה והשווקים לבין עליית מחיר המתכת.
בהתאם להנחות השוק לעשור הקרוב, מעריכים בבנק כי הזהב יעלה בקצב ממוצע של כ-5% בשנה. לצד הסברים טכניים, ההיגיון פשוט: ככל שהעולם צובר יותר עושר פיננסי וככל שגוברים החששות ממלחמות, משברים או שחיקה בערך מטבעות, הביקוש לזהב נוטה לגדול. מבחינת משקיעים רבים מדובר בכלי לשמירה על ערך הכסף לאורך זמן, ולכן גם לאחר הזינוק האחרון, בבנק סבורים שהתמונה ארוכת הטווח נותרת חיובית.
התרעות פיקוד העורף