לדבריו, מדינות האיחוד עשויות להידרש לצעדים לצמצום הביקוש, על בסיס המלצות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ובהם קיצוב דלק, עבודה מרחוק ואפילו ימי ראשון ללא מכוניות - צעד שלא נראה באירופה מאז משבר האנרגיה של שנות ה-70. לפי הנתונים שהוצגו, מחירי הנפט באיחוד עלו בכ-50% ומחירי הגז בכ-70%.
פולין קבעה תקרת מחירים; סלובניה אימצה מדיניות של קיצוב דלק
ורשה כבר פועלת בפועל: הממשלה הפולנית קבעה תקרת מחירים בתחנות הדלק, הפחיתה את המע"מ על דלק מ-23% ל-8%, וצמצמה מסים והיטלים נוספים לרמת המינימום המותרת באיחוד. בפולין הסבירו כי מדובר במהלך שנועד להעניק הקלה מיידית לנהגים ולבלום עליות ספקולטיביות במחירים. במקביל, הועלתה גם האפשרות להטיל מס מיוחד על חברות דלק, אם יתברר כי הפיקו רווחים חריגים מן המשבר.
פולין אינה לבד. סלובניה כבר אימצה מדיניות של קיצוב דלק והפכה למדינה הראשונה באיחוד שעושה זאת במשבר הנוכחי. ספרד הפחיתה את המע"מ על הדלק מ-21% ל-10%, אוסטריה צמצמה את מסי הדלק והגבילה את שולי הרווח של הקמעונאים, ובגרמניה מקודמת הצעה להגביל העלאות מחירים בתחנות הדלק לפעם אחת ביום בלבד. גם הנציבות האירופית עצמה צפויה להציג בקרוב "ארגז כלים" של צעדים אפשריים להתמודדות עם המשבר.
המשבר הנוכחי נובע, בראש ובראשונה, מהפגיעה במצר הורמוז — אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם לסחר באנרגיה. לפי ההערכות, דרך המצר עוברים בין רבע לשליש ממשלוחי הנפט בעולם וכחמישית מאספקת ה-LNG (גז טבעי נוזלי) העולמית. סגירתו הכמעט מלאה טלטלה את השווקים: מחירי הגז והנפט באירופה זינקו, ובאיחוד מעריכים כי חשבון יבוא הדלקים המאובנים של היבשת התייקר בכ-13 מיליארד אירו. במקביל, קבוצת ה-G7 הודיעה כי היא מוכנה לנקוט "כל האמצעים הנדרשים" כדי להבטיח יציבות אנרגטית ואספקה עולמית סדירה.
באירופה מדגישים כי הפגיעה אינה מסתכמת רק במחיר בתחנת הדלק. אמנם האיחוד תלוי יחסית מעט בנפט גולמי מהמזרח התיכון — כ-8% בלבד מהיבוא הגיע מסעודיה ב-2024 — אך הוא כן תלוי במידה רבה יותר בדלקים מזוקקים, ובהם סולר ודלק סילוני, ממדינות כמו סעודיה וכווית. במקביל, ההשפעה על התעשייה האירופית כבר ניכרת: סקטורים עתירי אנרגיה כמו פלדה, כימיקלים ומלט מתמודדים עם גל התייקרויות חדש, בזמן שגם כך סבלו מירידה בתחרותיות.
תחזית הצמיחה של גרמניה נחתכה בחצי; עשרות הפגינו בצרפת
בגרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, ההשפעה בולטת במיוחד. מכוני המחקר הכלכליים המובילים במדינה חתכו ביותר מחצי את תחזיות הצמיחה שלהם, וכעת הם צופים כי התמ"ג הגרמני יגדל ב-0.6% בלבד ב-2026 וב-0.9% ב-2027. לדבריהם, "הלם מחירי האנרגיה" שנגרם בעקבות המלחמה באיראן פוגע בהתאוששות בדיוק ברגע רגיש במיוחד, לאחר כמה שנים של חולשה כלכלית. גם האינפלציה צפויה לעלות, עם תחזית של 2.8% ב-2026 ו-2.9% ב-2027, בעוד שהבונדסבנק מזהיר כי היא עלולה להתקרב ל-3% בטווח הקרוב.
לצד הזעזוע הכלכלי, מדינות אירופה מתחילות לחוש גם את הלחץ הציבורי בשטח. בצרפת, עשרות משאיות וטרקטורים ערכו "מחאת איטית" בכביש N44 בין La Veuve ל-Châlons-en-Champagne, כמחאה על ההתייקרות החדה במחירי הדלק. נהגים התקדמו במהירות אפסית והזהירו כי עליית מחירי האנרגיה כבר פוגעת קשות בענף ההובלה ובמשק כולו. שלט שנתלה על אחד הרכבים נשא את המסר: "המשאיות נעצרו - המדינה משותקת".
למרות הלחץ הגובר, באיחוד האירופי מזהירים מפני צעדים פופוליסטיים שיפגעו בתמריצי השוק. מכוני המחקר בגרמניה, למשל, מתנגדים לרעיון של סבסוד רוחבי או "בלמי מחירים" מלאכותיים לחשמל ולאנרגיה, וטוענים כי עדיף לספק סיוע חברתי ממוקד למשקי הבית שנפגעים בצורה הקשה ביותר. לצד זאת, הם קוראים לממשלת גרמניה לקדם רפורמות מבניות אמיצות, לצמצם חסמים רגולטוריים ולעודד השקעות וחדשנות. לדבריהם, בלי רפורמות כאלה, גרמניה עלולה להמשיך לדשדש מתחת לפוטנציאל הצמיחה שלה — גם הרבה אחרי שהמלחמה באיראן תסתיים.
התרעות פיקוד העורף