לדבריו, בעוד שסעודיה קוראת בפומבי להרגעה ולשלום, מאחורי הקלעים בן סלמאן מעודד את וושינגטון להמשיך במערכה. פררה סבור כי הפער בין המסר הפומבי של ריאד לבין המסרים המועברים בערוצים פרטיים אינו מקרי, אלא משקף את לב האסטרטגיה הסעודית במלחמה. לטענתו, הפער הזה מסביר גם את מחירי הנפט, גם את מבנה שיחות הפסקת האש וגם את הסיבה לכך שמצר הורמוז נותר סגור.
במאמרו מצביע פררה על שינוי חד בנתוני יצוא הנפט של סעודיה. לדבריו, יצוא הנפט הגולמי הסעודי ירד מכ-6.7 מיליון חביות ביום בפברואר לכ-3.3 מיליון חביות ביום במרץ - ירידה של כמחצית. במקביל, מחיר המכירה הרשמי של ארמקו לחודש מאי עבור נפט מסוג Arab Light לשוק האסייתי זינק לפרמיה של 19.50 דולר לחבית, לעומת 2.50 דולר בלבד באפריל. לטענתו, מדובר ברמה כפולה מהשיא הקודם שנרשם בזמן המלחמה באוקראינה.
עוד הוא כותב כי מדינות OPEC+ הגדילו את התפוקה לחודש מאי ב-206 אלף חביות ביום. לדבריו, רוסיה וסעודיה הוסיפו כל אחת 62 אלף חביות, וביחד היו אחראיות ליותר מ-60% מהתוספת. הוא מוסיף כי פוטין ובן סלמאן שוחחו ב-2 באפריל כדי לתאם עמדות. עם זאת, לשיטתו, העלאת התפוקה הזאת מחליפה רק 2% מהשיבוש בהיקף של 10 מיליון חביות ביום במפרץ, שאותו מגדיר פררה, בשם סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כגדול בהיסטוריה. את יתרת הפגיעה, הוא טוען, השוק עדיין מגלם במחירי האנרגיה.
המבנה המשולש: איך סעודיה מרוויחה מהעימות בין ישראל לאיראן
פררה מוסיף כי לממד הכלכלי הזה יש גם משמעות אסטרטגית פנימית עבור הממלכה. חזון 2030, הוא מזכיר, מחייב הון עתק, וגם פרויקט NEOM דורש מקורות מימון עצומים. לכן, לטענתו, כל דולר נוסף שנכנס כתוצאה מ"פרמיית המלחמה" ומוזרם דרך צינור Petroline, מאיץ את תהליך הגיוון הכלכלי שסעודיה מבקשת לקדם כדי להשתחרר מהתלות בנפט. במילים אחרות, הוא טוען, המלחמה שפוגעת בתשתיות האנרגיה של איראן מסייעת בפועל לממן את העתיד הפוסט-נפטי של סעודיה.
לדבריו, בן סלמאן מנהל מהלך רב-שכבתי: ניסויי סחר נפט ביואן מול סין, חברות ב-BRICS לצורך גיבוי דיפלומטי, שימוש בצינור העוקף לצורך יתרון פיזי, מסרים פרטיים לצורך השפעה אסטרטגית, וקריאות פומביות לשלום לצורך כיסוי תודעתי. עוד הוא מציין כי אותו יורש עצר שלפי הדיווח עודד את טראמפ לפעול להפלת המשטר האיראני, שוחח כעבור יומיים עם פוטין על יציבות השוק.
עם זאת, פררה טוען כי גם לסעודיה יש גבול ברור. לדבריו, בן סלמאן מעוניין שהמלחמה תחליש את יריבתו האזורית, אך אינו מעוניין שתימשך עד לנקודה שבה קריסת איראן תגרור כאוס בלתי נשלט - פליטים, מיליציות וחוסר יציבות שיזלגו אל גבולות הממלכה. לכן, לשיטתו, ריאד מבקשת למצות את הרווח האסטרטגי מהעימות, אך לא להיגרר לתרחיש של התמוטטות אזורית מלאה.
"סעודיה אינה צופה מן הצד במלחמה הזאת", מסכם פררה. "היא המרוויחה ממנה". לדבריו, 24 השעות שלפני "יום תחנות הכוח" עשויות להכריע אם העצה הפרטית של בן סלמאן - להמשיך להילחם - תהפוך גם למדיניות שיאמץ נשיא ארצות הברית בשלב הבא של העימות.
התרעות פיקוד העורף