זרימת הסחר בין סין לספקיות אנרגיה מרכזיות, גם בתקופת המתיחות, בגדול לא נפגעה - שכן המשטר האיראני נזהר מלהסתכסך עם המעצמה ממזרח. עם זאת, גם כאשר נתיבי הסחר עצמם אינם נפגעים, המחיר נקבע בשוק העולמי. כפי שניתן היה לראות גם בארצות הברית, שהיא יצואנית נפט, עלייה במחירים הגלובליים מתורגמת לעלייה במחירי הדלק המקומיים. כאשר המחיר העולמי מטפס, הספקים נוטים להפנות אספקה לשווקים המציעים מחיר גבוה יותר, כך שגם מדינות שלא חוו פגיעה ישירה בהיצע אינן מנותקות מההשפעה.
החשיפה של סין לזעזועים חיצוניים נבלמת בין היתר בשל הסתמכות גבוהה על פחם מקומי, לצד הרחבה מהירה של אנרגיות מתחדשות. בניגוד למדינות רבות באסיה, שתלויות יותר בנפט וגז מיובאים, סין נהנית מפיזור רחב יותר של מקורות האנרגיה, מה שמפחית את הרגישות לשיבושים נקודתיים. בנוסף, המדינה מחזיקה עתודות נפט אסטרטגיות בהיקף המספיק ליותר מ-100 ימי ייבוא נטו. עתודות אלו מאפשרות לרשויות לנהל את ההיצע בתקופות של חוסר יציבות ולמנוע זליגה מיידית של העליות במחירי האנרגיה אל השוק המקומי.
עם זאת, כאן חשוב להדגיש שלא מדובר בפתרון שמבטל את ההתייקרות - אלא בעיקר דוחה או משנה את האופן שבו היא מורגשת. כאשר המחירים אינם מתגלגלים במלואם לצרכן, העלות נספגת על ידי המדינה או החברות, ולעיתים באה לידי ביטוי בהפסדים, בסבסוד תקציבי או בלחץ על ההיצע. במקרים שבהם המדינה בוחרת לסבסד, המשמעות היא שהציבור עדיין נושא בעלות, אך דרך מיסים או קיצוץ בהוצאות אחרות.
"למרות מנגנוני הבלימה, העלייה במחירי האנרגיה עדיין מחלחלת לכלכלה", אומרת אלטרמט. ואכן, ההשפעה אינה נעלמת לחלוטין. העלייה במחירי האנרגיה כבר הובילה לעלייה במחירי היצרן, ואף תרמה ליציאה מסביבת דפלציה. במקביל, הביקוש המקומי עלול להיפגע בהמשך אם מחירי הדלק לצרכן ימשיכו לעלות, גם אם בקצב מתון יותר.
התרעות פיקוד העורף