הגורם המרכזי לטלטלה הכלכלית העולמית הוא המצור הימי שהטילה איראן על מצר הורמוז, עורק הובלת האנרגיה הקריטי ביותר בעולם. חסימת המיצרים הזניקה את מחירי הנפט אל מעבר לרף של 100 דולר לחבית, זינוק דרמטי של למעלה מ-50% לעומת התקופה שקדמה לפרוץ המלחמה.
סגירת נתיב הסחר החיוני הזה ייקרה באופן חד את עלויות השילוח הימי ויצרה מחסור חמור בחומרי גלם חיוניים לתעשייה, החל מדשנים והליום ועד לאלומיניום ופוליאתילן.
על פי הדוחות התאגידיים שנבחנו, לפחות 279 חברות ענק בינלאומיות כבר נאלצו לנקוט צעדי מגננה חריפים כדי לבלום את הפגיעה הפיננסית.
רבות מהן גלגלו את העלויות אל הצרכנים באמצעות העלאות מחירים, בעוד אחרות קיצצו בתפוקה, השעו חלוקת דיבידנדים ותוכניות רכישה עצמית של מניות, או שלחו עובדים לחופשה כפויה. חברות התעופה ספגו את המכה הקשה מכולן, עם זינוק של פי שניים במחירי הדלק הסילוני שהוביל לעלויות עודפות של כ-15 מיליארד דולר.
במקביל, ענקית הרכב טויוטה דיווחה על פגיעה צפויה של 4.3 מיליארד דולר, וחברת פרוקטר אנד גמבל העריכה את הנזק לרווחיה בכמיליארד דולר. אפילו רשת מקדונלד'ס התריעה כי התייקרות הדלק פוגעת בכיסו של הצרכן ומצמצמת את הביקושים.
אנליסטים בשוק ההון מזהירים כי הפגיעה האמיתית עדיין לא באה לידי ביטוי מלא בתוצאות הפיננסיות של הרבעון הראשון. עם זאת, נתונים של חברת המחקר FactSet מראים כי תחזיות שולי הרווח לרבעונים הבאים כבר נחתכות באופן עקבי.
מומחים פיננסיים מדגישים כי חברות באירופה ובאסיה, התלויות במיוחד בנפט ובדלקים מהמזרח התיכון, יתמודדו בחצי השני של השנה עם לחץ חסר תקדים, בשעה שהאינפלציה הגואה שוחקת את אמון הצרכנים.
התרעות פיקוד העורף