על פי הניתוח בעיתון הבריטי 'דיילי טלגרף', כלכלת הודו סופגת חבטות קשות בשל הרפתקאותיו הצבאיות של טראמפ. סוכנות דירוג האשראי מודי'ס כבר חתכה את תחזית הצמיחה של הודו לשנת 2026 ב-0.8 נקודות, לרמה של שישה אחוזים בלבד - הצניחה החדה ביותר מבין כל כלכלות ה-G20, למעט ערב הסעודית.
הפגיעה ביכולת הצמיחה נובעת בעיקרה מהתלות האנרגטית של ניו דלהי, המייבאת כ-87 אחוזים מתצרוכת הנפט והגז שלה, כאשר מחצית מהכמות עוברת במיצר הורמוז החסום. המלחמה, שנמשכת כבר קרוב לשלושה חודשים, הובילה לזינוק במחירי הדלק, לאינפלציה גואה ולבריחה המונית של משקיעים זרים, שמשכו השנה כ-2.2 טריליון רופי מהבורסה ההודית.
במקביל, רשת בלומברג דיווחה כי בניסיון לעצור את המשבר במאזן התשלומים, נאלץ מודי לנקוט בצעדי צנע חריגים, בהם הכפלת המכס על יבוא זהב ל-15 אחוזים ודרישת רישיונות מיוחדים למשלוחים גדולים.
בבנק ברקליס מצביעים על כך שהממשלה ההודית נאלצת לשפוך מיליארדים על סובסידיות ועל קיצוצי מס כדי לבלום את מחירי הדלק והדשנים, מה שיאלץ אותה לקצץ בהשקעות בתשתיות – מנוע הצמיחה המרכזי של המדינה.
מעבר למחיר הכלכלי, טראמפ פגע בהודו גם בזירה המדינית. בזמן שמודי קיווה שוושינגטון תתמקד בבלימת סין, טראמפ דווקא התקרב ליריבותיה המושבעות של הודו - פקיסטן, שהפכה למתווכת מול טהראן, ובייג'ינג, שהצליחה לרכך את עמדת הנשיא האמריקאי.
מומחים מקינגס קולג' לונדון סיכמו כי הצעדים הללו פגעו קשות באמון הדדי שנבנה במשך שני עשורים, והוכיחו כי הודו עדיין מושפעת מהמערכת הבינלאומית הרבה יותר מכפי שהיא מסוגלת לעצב אותה.
התרעות פיקוד העורף