כאשר הפרלמנט אישר באוקטובר האחרון את המעבר העתידי מריאל ל"טומאן", נסחר הדולר סביב 1.16 מיליון ריאל בשוק החופשי – באיראן מתקיימים בנוסף שער חליפין רשמי בו המדינה מספקת מטבע זר בשערים מסובסדים ומפוקחים ליבואנים ולצרכים מוגדרים, אך השערים האלה אינם זמינים באופן חופשי לאזרח מן השורה.
מאז איבד הריאל בשוק החופשי כ-42% נוספים מערכו מול המטבע האמריקאי. המגמה אינה מפתיעה במיוחד, שכן כבר בעת אישור הרפורמה הזהירו כלכלנים באיראן כי מחיקת האפסים היא בעיקר מהלך חשבונאי וקוסמטי, שלא יוכל לעצור את הפיחות ללא טיפול באינפלציה, בגירעונות ובבעיות המבניות של המשק.
הפיחות מגיע כאשר משקי הבית כבר מתמודדים עם אינפלציה חריפה. לפי נתוני המרכז הסטטיסטי האיראני, האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמדה על 66%, בעוד שמחירי המזון היו גבוהים ב-134% לעומת שנה קודם לכן. באזורים הכפריים הגיע קצב ההתייקרות במזון ל-140%.
נציין גם כי דו"ח של מרכז המחקר של לשכת המסחר האיראני מראה כי מספר המועסקים במדינה ירד בכ-770,000 בחצי השנה האחרונה, והאוכלוסייה העובדת הצטמצמה ביותר מ-1,358,000 בני אדם. נתון זה מצביע על חיסול הזדמנויות תעסוקה ועל ייאושם של המובטלים במציאת עבודה.
הבוקר פורסמו ברשת "איראן אינטרנשיונל" חלקים מהדו"ח "הערכת שוק העבודה של איראן בתקופה שלאחר המשבר", ובו נכתב כי מלחמת 12 הימים, מחאות ינואר, סגירת האינטרנט ומלחמת 40 הימים גרמו לשלושה זעזועים רצופים על הכלכלה והתעסוקה של איראן. על פי הדו"ח, סנקציות כרוניות, אינפלציה גבוהה, תנודות מטבע, ירידה בהשקעות וצמיחה כלכלית שברירית החלישו את שוק העבודה עוד לפני המשברים הללו. הזעזוע החמיר את המצב הזה על ידי הגדלת עלויות הייצור, שיבוש שרשרת האספקה, הפחתת הביקוש והגברת אי הוודאות.
מחירי המזון המאמירים מעצבים מחדש את מה שמשפחות איראניות אוכלות, כאשר נתונים חדשים מראים ירידה חדה בצריכת מוצרי החלב לצד נסיגה ממושכת מבשר אדום ככל שכוח הקנייה של משקי הבית נשחק. צריכת מוצרי החלב השנתית ירדה מכ-130 קילוגרם לנפש בשנת 2010 ל-40 קילוגרם בלבד כיום, על פי עלי אחסאן זעפרי, ראש איגוד קואופרטיבים של מוצרי חלב באיראן.
על פי הנתונים האחרונים של המרכז הסטטיסטי של איראן, מוצרי חלב ביולי עלו בכ-147 אחוז יותר משנה קודם לכן. הירידה בצריכה משאירה את איראן הרבה מתחת לרמות הבינלאומיות והאזוריות. צריכת מוצרי החלב העולמית עומדת בממוצע על כ-117-119 קילוגרם לנפש בשנה, על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), בעוד שטורקיה השכנה צורכת יותר מ-250 קילוגרם לנפש. עם 40 קילוגרם, הצריכה של איראן היא כעת כשליש מהממוצע העולמי.
התרעות פיקוד העורף