על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", אליסון, שרכש שנה קודם לכן אחוזה על קו החוף בעיירה היוקרתית מנלאפן תמורת 173 מיליון דולר (במרחק של כחצי שעה וכ־21 ק"מ משם), לא קנה את הבתים עבור עצמו. הנכסים יועדו לצוות העובדים של משפחתו, הכולל בין היתר מורים פרטיים לילדיו. המהלך מספק הצצה נדירה לאופן שבו עשירי העל מרחיבים את טביעת הרגל הנדל"נית שלהם ומקימים סביבה עצמאית שבה העובדים מתגוררים קרוב מספיק כדי להיות זמינים, אך רחוק מספיק כדי לשמור על פרטיות המשפחה.
המהלך עורר התנגדות בקרב חלק מהתושבים, שחששו מהשתלטות של אדם אחד על חלק ניכר מהקהילה, מה שהוביל את ועד הבית לנסח כללים חדשים. הבתים שנרכשו זוכים לתחזוקה חיצונית קפדנית, ורבים מהעובדים המתגוררים בהם נוהגים ברכבי טסלה, זכר לתקופתו של אליסון כדירקטור בחברה, שאף דאג להתקין סוללות "טסלה פאוורוול" בכל הנכסים.