אסד נפל, הגבולות נפתחו - אבל המפעלים בסוריה לא מצליחים לשרוד

אחרי עשרות שנים תחת כלכלה סגורה, היצרנים הסורים נאלצים להתמודד עם תחרות עולמית; המפעלים ששרדו 14 שנות מלחמה מתקשים לשרוד את עידן הכלכלה החופשית - בעל מפעל שנסגר בדמשק: "אני לא יכול להתחרות בהם"

לוגו מעריב צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
נשיא סוריה אחמד א-שרע (אל ג'ולאני) מתייחס לישראל | צילום: שימוש לפי סעיף 27 א'
רחובות דמשק לפני חג המולד
רחובות דמשק לפני חג המולד | צילום: רויטרס

"לא קיים סעיף אחד בדף העלויות שלא זול יותר במצרים. אז אני לא יכול להתחרות בהם", אמר עאיטה ל"פייננשל טיימס" כשהוא עומד על רצפת המפעל השקטה.

המקרה שלו, לפי העיתון הבריטי, משקף את הקושי של יצרנים ובעלי עסקים רבים בסוריה, שהתרגלו לפעול תחת מערכת הכלכלה של אסד וכעת נדרשים להסתגל במהירות לפתיחת השוק ולתחרות בינלאומית.

בשאר אסד
בשאר אסד | צילום: Saudi Press Agency/Handout via REUTERS ATTENTION EDITORS

המודל הכלכלי של אסד הגביל ייבוא ומטבע חוץ, בעוד המדינה שמרה שליטה על תעשיות מרכזיות והפעילה מפעלים ממשלתיים הפסדיים. לפי הדיווח, המערכת הזו ריכזה כוח ועושר בידי מספר מצומצם של מקורבים לשלטון.

המלחמה והסנקציות החריפו את המשבר: התוצר הסורי צנח ביותר ממחצית בין 2011 ל-2022, וכ-90% מהאוכלוסייה נותרה בעוני. לאחר עלייתו לשלטון הסיר א-שרע את מגבלות הייבוא ואפשר כניסה רחבה של סחורות זרות לשוק. במהלך שנות המלחמה, הארגון חיאת תחריר א-שאם, שאותו הנהיג בעבר, ניהל באזור אידליב הסמוך לגבול טורקיה כלכלה שהתבססה במידה רבה על מסחר.

אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני)
אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) | צילום: REUTERS/Bing Guan/Pool

במקביל לפתיחת המסחר ולהגדלת ההפרטה, הממשלה הסורית קיצצה סובסידיות על דלק ולחם. הצעדים הללו תרמו למשבר יוקר מחיה שהוביל החודש למחאות נרחבות, לאחר עלייה חדה במחירי הדלק - כך לפי כלכלנים ששוחחו עם העיתון.

"ההתמקדות הקיצונית שלהם בדה-רגולציה, בהסרת סובסידיות ובצעדים דומים לא לקחה בחשבון את האנשים שנמצאים בתחתית", אמר שער.

עבור יצרנים שהתרגלו לפעול תחת מערכת ההגנה הכלכלית של משטר אסד, השינוי המהיר היה מטלטל. בתוך זמן קצר הם מצאו עצמם מתמודדים מול תחרות זרה לאחר עשרות שנים שבהן השוק המקומי היה סגור יחסית.

אלא שלפי הדיווח, בקרב ההנהגה החהבנק העולמידשה בסוריה אין כמעט אהדה כלפי תעשיינים שהצליחו להרוויח תחת המערכת הישנה, שאותה היא מתארת כמבוססת על שחיתות, שוחד וסחיטה.

יצרנים סורים טוענים כי עלויות האנרגיה הגבוהות, שהוחרפו בעקבות ביטול חלק מהסובסידיות, לצד עלייה בעלויות העבודה, הופכות את הייצור המקומי ליקר יותר לעומת ייצור במדינות אחרות.

בנוסף לכך, שנים של מלחמה וסנקציות מנעו ממפעלים רבים לשדרג ציוד וטכנולוגיות, דבר שפגע ביכולת שלהם להתחרות מבחינת איכות ויעילות. רבים מהם מתקשים גם להשיג מימון להשקעות חדשות, בשל מצבו המורכב של המגזר הבנקאי הסורי.

בשנה שעברה הציגו הרשויות מערכת מכסים חדשה שנועדה לאחד את מדיניות הסחר במדינה, שהייתה מחולקת במשך שנים בין אזורי שליטה שונים. אולם יצרנים מקומיים טענו כי המדיניות החדשה פגעה בהם, משום שהטילה מכסים גבוהים על חומרי גלם, בעוד שמוצרים מוגמרים שיובאו מחו"ל נכנסו בעלויות נמוכות יחסית.

מאז שינתה הממשלה את המדיניות, ובמשרד הכלכלה הסורי טוענים כי הוחלט לעבור למכסים מגנים חלקית ולדרוש תקני איכות גבוהים יותר עבור מוצרים מיובאים. המהלך הגיע בעקבות לחץ מצד בעלי מפעלים, ואפשר לחלק מהיצרנים לחזור לפעילות.

"אנחנו לא רוצים סובסידיות. זה נגמר. אנחנו תומכים בפתיחת השוק", אמר עבדין. "אבל אתם חייבים לבדוק את איכות הסחורות שנכנסות. ואיך התעשייה יכולה להתפתח כאשר הרפורמה הבנקאית תקועה?".

חורייה אמר כי חלק מהבעיות המרכזיות של התעשייה הסורית - בהן מחירי החשמל הגבוהים והיעדר מימון בנקאי - הן בעיות כלל-ארציות שיידרשו שנים כדי לפתור.

לדבריו, משרד הכלכלה חתם על הסכמים עם משקיעים פרטיים לשיקום ולהפעלת רבים מתוך יותר מ-100 מפעלים ממשלתיים שהופעלו בתקופת שלטון אסד.

לפי התוכנית, המפעלים יועברו בחזרה למדינה לאחר מספר עשורים של ניהול פרטי, אך חורייה הדגיש כי המטרה המרכזית היא לצמצם את מעורבות הממשלה בכלכלה. "תפקיד המדינה הוא לא לייצר מפיות או סבון, כפי שהיה החזון תחת המשטר", אמר.

הממשלה הסורית מציגה את המעבר לכלכלת שוק כחלק מהיפרדות מהמודל הכלכלי של משטר אסד, שאותו היא מתארת כמבוסס על שליטה ממשלתית רחבה.

דאהר אמר לפייננשל טיימס כי הגישה הכלכלית של השלטון החדש בסוריה מזכירה מדיניות ניאו-ליברלית של מפלגות דתיות שמזוהות עם הימין השמרני במדינות אחרות.

במקביל, הממשלה החדשה החליפה את רוב חברי לשכות התעשייה החזקות במדינה, שנחשבו בעבר לחלק מהמוסדות ששימשו את משטר אסד לקידום אינטרסים של מקורבים.

חלק מהחזון הכלכלי של הממשלה החדשה כולל ניסיון להחזיר לסוריה אנשי עסקים שעזבו את המדינה במהלך שנות המלחמה. אולם חלק מהתעשיינים אומרים כי הם עדיין ממתינים למדיניות תעשייתית ברורה יותר לפני שישקיעו מחדש במדינה.

כתוצאה מכך, הוא העביר חלק גדול יותר מההזמנות שלו למפעל במצרים, למרות רצונו להרחיב את הפעילות במדינת הולדתו. עם זאת, המפעל הסורי שלו נמצא בתהליך איטי של מודרניזציה.

במפעל הבינוני, מנהל מחלקת חיתוך הבדים מוחמד עודה עדיין חותך בדי משי כחולים לפיג'מות באמצעות מכשיר ידני פשוט. במהלך המלחמה הוא היה אחד מתוך יותר מ-20 עובדים שהחלו לישון במפעל ונשארו בו במשך יותר משש שנים.

כיום, בזמן שהוא עובד, מעבר לערימת בדים שנזרקו, ניצבת מכונה אוטומטית שיובאה מסין וחותכת את הבד במהירות ובשקט. "היא עושה את אותה עבודה בפחות זמן בהרבה", אמר עודה.

תגיות:
בשאר אסד
/
סוריה
/
דמשק
/
הבנק העולמי
/
תעשייה
/
כלכלה
/
סגירת מפעלים
/
סנקציות
/
אחמד א-שרע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף