טראמפ אמר כי לא "הקדים את המאוחר" בכל הנוגע להכרזה על ההשקעה. "לא הקדמתי את המאוחר. כלומר, הם היו שם והיו מיוצגים. ונראה מה יהיה; אם הם לא רוצים לעשות את זה – זה בסדר מבחינתי. פשוט אגבה מהם יותר כסף", אמר לכתבים בבית הלבן.
על פי הודעת מחלקת הסחר של ארצות הברית ביום רביעי, קוריאה הדרומית וארצות הברית הסכימו "להתחיל לעבוד" על הפרויקט באלסקה, "כפוף לסבירות מסחרית". ההודעה לא נקבה בסכום כלשהו באשר להיקף ההשקעה של סיאול. ברשת CNN, שהביאה את הדיווח המקורי, נמסר כי פנו למחלקת הסחר האמריקאית בבקשה לתגובה.
הפער בין ההצהרות הרשמיות מעיד על התנגשות אינטרסים וסדרי עדיפויות שעלולה להעיב על המשך המשא ומתן בין וושינגטון לסיאול. היחסים בין המדינות הפכו מתוחים מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן. המתיחות גברה, בין היתר, בעקבות פשיטה של רשות האכיפה וההגירה על מפעל "יונדאי" במדינת ג'ורג'יה, שבה נעצרו כ-500 עובדים, רובם אזרחים קוריאנים, אירוע שעורר זעם רב במולדתם. יצרנית הרכב היא אחת מהחברות הגדולות ביותר בקוריאה הדרומית.
קוריאה הדרומית היא היבואנית השלישית בגודלה בעולם של גז טבעי נוזלי. לאחר שהמלחמה באיראן שיבשה את האספקה מהמזרח התיכון, החלו יבואניות האנרגיה באסיה לרכוש יותר גז מארצות הברית, שהפכה ליצרנית והיצואנית הגדולה בעולם.
השר הקוריאני ציין כי מדינתו תבחן בקפידה אם להמשיך בפרויקט באלסקה. בהצהרה משותפת נמסר כי אם הפרויקט ייצא לפועל, ארצות הברית תעודד שילוב ספקים קוריאנים בתנאים מועדפים, ותעניק להם עדיפות בגישה לאספקת הגז. "הממשלה תמשיך להציב את האינטרס הלאומי בראש סדר העדיפויות, ותעשה כמיטב יכולתה כדי להבטיח שיחסי הכלכלה והסחר בין קוריאה הדרומית לארצות הברית יתפתחו לשותפות יציבה וצפויה", הוסיף קים.
עם זאת, הפרויקט עתיר ההון באלסקה, הכולל תשתית צינורות באורך של כ-1,299 ק"מ ומתקן לייצוא גז טבעי נוזלי, נמצא בפיתוח כבר יותר מעשור ומתעכב בשל היעדר מימון והסכמי רכש.
התרעות פיקוד העורף