המכה המרכזית היא בתחום הנפט. לפי רויטרס, יצוא הנפט האיראני, שהגיע לכשני מיליון חביות ביום במרץ, ירד באוגוסט לכ-220 עד 255 אלף חביות ביום בלבד, לאחר החזרת המצור הימי האמריקני. בכך נפגע המקור המרכזי של איראן למטבע זר. ברוקס מעריך כי גם מלאי של כ-80 מיליון חביות שאיראן הצליחה להוציא בתקופה שבה הוקל המצור הולך ואוזל, ולכן ההשפעה המלאה עדיין לא הורגשה.
במקביל, הריאל האיראני הגיע בסוף ספטמבר לשפל של יותר מ-2.5 מיליון ריאל לדולר. רויטרס דיווחה קודם לכן על אינפלציה המתקרבת ל-70%, כאשר מחירי המזון עלו בחדות והמשק הפרטי סובל מפיטורים ומירידה בצריכה. אזרחים שרואיינו בימים האחרונים סיפרו כי הם מצמצמים קניות בסיסיות, עוברים לדיור זול יותר ומתקשים לממן תרופות ושכר דירה.
גם נתיב המילוט דרך טורקיה נעשה פגיע יותר. איראן הגדילה משמעותית את השימוש בנתיבי יבשה לאחר חסימת נתיבי הים, אולם ב-1 באוקטובר הרחיבה וושינגטון את הסנקציות גם לענפי הרכב והרכבות האיראניים ולחברות זרות המספקות להם שירותים, לרבות בטורקיה ובאמירויות.
התמונה המצטברת אינה מצביעה בהכרח על קריסה מיידית של המשטר, וגם גורמים שרואיינו ברויטרס הזהירו כי איראן הוכיחה בעבר יכולת לספוג לחץ ממושך. אולם אם העימות הצבאי אכן יחריף מחדש, טהרן תיכנס אליו כשהמרחב הכלכלי שלה צר משמעותית משהיה בתחילת השנה: עם פחות הכנסות מנפט, פחות שותפי סחר, מטבע חלש בהרבה ועלויות מחיה שממשיכות לטפס.
התרעות פיקוד העורף