אמנם הסחר עם שתי המדינות לא נעצר גם בתקופה של יחסים מדיניים מתוחים: מול ספרד מדובר בהיקף שנתי של כ-3 מיליארד דולר, ומול ברזיל בכ-2 מיליארד דולר. אולם לגישת הממשלות במדריד ובברזיליה הייתה השפעה על האקלים העסקי סביב ישראל, ואם הגישה הזו תשתנה, ייתכן שגם האווירה מול חברות ישראליות תשתנה בהתאם.
כהן מסביר כי בחברות רבות לא בהכרח אמרו "אנחנו לא עושים עסקים עם ישראל", אך החלטות כאלה הרבה פעמים עשויות להתקבל באופן עקיף יותר. "הרבה פעמים ההחלטות הן שקטות. אומרים: מה אנחנו עכשיו צריכים להסתבך עם לקנות מישראל, להשתתף בפרויקט בישראל או לבקר בישראל, בסוף זה שוק קטן. וככה נוצר מצב שאם אין לך איזה בכיר בחברה שהוא מאוד פרו-ישראלי, הם פשוט יחליטו לוותר על ההתעסקות עם ישראל - לא בגלל שזה אסור בחוק, אלא בגלל 'רוח המפקד' שמגיעה מהממשלה".
"כאן הגושים מרככים את ההשפעה של העוינות"
לדבריו, זהו הבדל משמעותי לעומת מדינות אחרות כמו קולומביה, שבה היחסים מול ישראל נשענים על מסגרת דו-צדדית ישירה יותר. "בקולומביה זה הסכם ישראל-קולומביה", הוא אומר. "כאן הגושים מרככים את ההשפעה של העוינות".
כהן מזכיר כי המגבלה הזו אינה ייחודית לישראל. "ראינו את זה גם בכיוון ההפוך", הוא אומר. "כשטראמפ רצה ללחוץ על ספרד באמצעות הגבלת סחר, הוא לא יכול היה פשוט לפעול מולה לבד, כי ספרד היא חלק מהאיחוד האירופי ומגוש היורו. כשמדינה נמצאת בתוך גוש, היכולת לפגוע בה ישירות או לשנות מולה את כללי הסחר היא הרבה יותר מוגבלת".
"הם יכולים בעיקר לשדר כיוון", אומר כהן. "לעשות צעדים מציקים כמו הולנד, למשל סביב מוצרים מעבר לקו הירוק, אבל לא לפרק לבד הסכמי סחר שלמים".
לכן כהן מעריך שלא בהכרח נראה זינוק חד במספרים גם אם תתחלף הממשלה באחת המדינות ויעלה ממשל פרו-ישראלי. "כל מי שרצה לעבוד עם ישראל, כבר עובד עם ישראל", הוא אומר. "בין אם בצורה ישירה ובין אם דרך מפעלים במקומות אחרים. אני לא בטוח שהיקפי הסחר ישתנו משמעותית. שינויי שער מטבע, בטח בברזיל עם הריאל הברזילאי, יכולים להיות הרבה יותר דרמטיים".
"רוח המפקד היא מאוד משמעותית"
איפה כן עשוי להיות שינוי? בעיקר בפרויקטים גדולים, בתחומים שבהם לאווירה המדינית יש משקל. "רוח המפקד היא מאוד משמעותית, גם לטוב וגם לשלילה", הוא אומר.
כדוגמה הוא מזכיר את יפן: "עד 2013-2014 יפן הייתה מאוד זהירה עם כל מה שקשור לישראל. ואז שינזו אבה עשה שינוי: הוא הגיע עם משלחת של חברות לישראל, שלח שרים, ופתאום ראינו שינוי מאוד גדול לטובה ביחסים הכלכליים".
במקרה הספרדי, שינוי כזה עשוי להיות רלוונטי למשל בהשתתפות בפרויקטי תשתית גדולים בישראל. "יש עכשיו מכרז מאוד גדול של המטרו, שיש לו כמה שלבים. חברות ספרדיות יודעות לעשות את זה, יש להן ידע ויכולת להשתתף במכרזים כאלה. שינוי משטר יכול לגרום לחברות ספרדיות שנמנעו בגלל הממשלה הנוכחית לשקול את הדברים מחדש".
תחום נוסף שבו שינוי פוליטי עשוי להיות מורגש הוא המערכת הפיננסית, על רקע הניסיונות להגביר תחרות במערכת הבנקאית בישראל ולפתוח שוק שנותר ריכוזי יחסית.
"בספרד יש בנקים גדולים וחשובים, והם גם מאוד פעילים באמריקה הלטינית", אומר כהן. "בנקים הם הגוף הכי שמרני שאני מכיר. זו מערכת ששונאת סיכונים. מבחינתה כל סיכון, בין אם פוליטי ובין אם מסחרי, הוא משהו שהיא לא אוהבת לקחת. לכן הם הרבה יותר רגישים לרוח המפקד מאשר מפעל ייצור פשוט. אם הם יבינו שאין מעליהם חרב מתהפכת של הממשלה, זה יכול להשפיע".
"אפילו משהו כמו האירוויזיון", הוא מסכם. "אם אחרי הבחירות ספרד תחליט שהיא חוזרת להשתתף, זו אמירה: ישראל כבר לא מוקצה. גם אם יש ויכוחים, זה לא ברמה של אנחנו מחרימים אותם. הדברים האלה בסוף משפיעים על אנשים".
ואותם אנשים, מזכיר כהן, הם גם אלה שמקבלים בסוף את ההחלטות העסקיות: אם לגשת למכרז, אם לפתוח שיתוף פעולה, אם לאשר עסקה או אם להחליט שבאקלים הנוכחי עדיף להמתין.
התרעות פיקוד העורף