שר האוצר הסורי העריך בשנה שעברה את שווי נכסי הקרן ב-50 מיליארד דולר. אחזקותיה כוללות נכסי נדל"ן, מפעלים, קניונים ואחזקות בבנקים, והיא מנהלת עסקים שלדבריה מעסיקים יותר מ-40 אלף עובדים. למרות היקף פעילותה, הקרן לא פרסמה פירוט מלא של נכסיה, את נתוניה הכספיים או את זהות מנהלה באופן רשמי.
הקרן הפכה לכלי מרכזי במאמצי הממשלה החדשה למשוך הון ממדינות המפרץ. היקף נכסיה מעניק לה השפעה על ענפי משק רבים, והיא מעורבת בקבלת החלטות הנוגעות לניהול עסקים ולהשקעות בתחומים מרכזיים.
ת'איר לחאם, מנכ"ל מועצת העסקים הסורית, הגדיר את הקרן כגוף המשמעותי ביותר מבחינה כלכלית בסוריה וכישות העשירה ביותר במדינה לעת עתה. איש עסקים המקיים קשרים עמה תיאר את מוקדי הכוח במדינה במילים: "מהי המדינה כיום? אלה המשרדים הממשלתיים והקרן".
בתחום התקשורת רכשה הקרן 25% ממניותיה של חברה סורית שהוקמה בידי חברת הטכנולוגיה הכווייתית זאין, שזכתה ברישיון בשווי 747 מיליון דולר להפעלת רשת סלולרית. הקרן גם הקימה עסקים חדשים, ובהם חברת תשלומים הפועלת עם ויזה בסוריה ויצרנית כלי רכב מקומית.
במקביל, הקרן מפתחת את פעילותה בתחום הנדל"ן באמצעות החזקת נכסים ישירה, ניהול קרקעות ציבוריות ושיתוף פעולה עם יזמים פרטיים. במקרים מסוימים היא משמשת מתווכת בין גופים ממשלתיים לחברות פרטיות, או מייצגת את המדינה ומקבלת חלק מהכנסות הפרויקטים.
נכס נוסף הוא קניון בדמשק שהוחרם מאנשי העסקים מוחמד ווסים קטאן. פוז ווסים קטאן הוטלו סנקציות אמריקאיות ואירופיות בשל תמיכתם באסד. לפי אנשים המכירים את פעילות הקרן, לאחר השתלטותה על חברות הוחלפו בדרך כלל המנהלים הבכירים, בעוד העובדים בדרגים הנמוכים יותר נותרו בתפקידיהם.
אולם העברת הנכסים לשליטת הקרן אינה מתבצעת ללא קשיים. הקרן התקשתה לשנות את הבעלים הרשומים של חברות מסוימות, ובעלי נכסים לשעבר מנסים להשיב לעצמם אחזקות או לערער על ההחרמות. במקרה אחד, יזם שממנו נלקח קניון בתקופת אסד והועבר בהמשך לווסים קטאן פנה בבקשה לקבלת סעד. לפי נפת דמשק, הקרן הגיעה עמו להסדר. הקרן מסרה כי כל ההכנסות מנכסיה שייכות למדינה הסורית.
ג'יהאד יזיגי, עורך כתב העת "סוריה ריפורט", הזהיר כי היעדר השקיפות עלול לפגוע באמון בין האזרחים למדינה. לדבריו, ניהול סכומי כסף עצומים בידי גוף שאינו מפרסם מידע מלא על פעילותו, ושמנהליו אינם מזוהים באופן רשמי, מעורר שאלות רבות. עם זאת, הוא ציין כי המשקיעים ממדינות המפרץ עשויים להעדיף גוף שמסוגל לעקוף את הבירוקרטיה הממשלתית.
בינתיים, הקרן ממשיכה לקדם את תוכניות הפיתוח שלה. מיזם "דמשק החדשה", בשיתוף אראדה, כולל תוכנית להקמת 11 אלף יחידות דיור בשולי הבירה, לצד בית חולים ובית ספר. הפרויקט ממחיש את שאיפת הממשלה הסורית למשוך השקעות באמצעות מיזמי נדל"ן ותשתיות גדולים, אך גם את עוצמתה של הקרן ואת השאלות שנותרו פתוחות בנוגע לאופן שבו היא מנהלת את נכסי המדינה.
התרעות פיקוד העורף