ההבנה כי תלות מוחלטת במערכות תשלום אלקטרוניות מותירה את שוודיה פגיעה להפסקות חשמל יזומות או לחבלות סייבר, הובילה את הבנק המרכזי של שוודיה לצאת בקריאה חריגה לציבור. הבנק הפציר באזרחים להחזיק בביתם לפחות 1,000 קרונות שוודיות (כ־360 שקלים) במזומן לכל מבוגר. במקביל, הממשלה הפיצה לכל בית עלון תחת הכותרת "במקרה של משבר או מלחמה", הממליץ לאזרחים להשתמש במזומן באופן קבוע כדי לחזק את המוכנות הלאומית.
בראיון לעיתון "הטלגרף" הבריטי, אמר נגיד הבנק המרכזי אריק תדין כי שוודיה לוקחת ברצינות רבה את איום הלוחמה ההיברידית מצד רוסיה. "עלינו לעשות כל שנדרש כדי להגן על שוודיה, הן בהיבט הצבאי והן בהיבט האזרחי", הבהיר תדין. בעקבות כך, בחודש יולי האחרון נכנסה לתוקף הנחיה המחייבת חנויות חיוניות, כגון רשתות מזון ובתי מרקחת, לקבל תשלום במזומן.
למרות החקיקה החדשה, נראה כי האזרחים מתקשים לוותר על הנוחות הדיגיטלית. על פי נתוני הבנק המרכזי, רק 5 אחוזים מהקונים שילמו במזומן ברכישתם האחרונה בשנת 2025, ירידה דרסטית לעומת 40 אחוזים לפני 15 שנה. עובד במעדנייה מקומית סיפר ל"טלגרף" כי ההוראה לקבל מזומן היא מעצבנת ומיושנת, והודה כי הוא כלל לא זוכר מתי השתמש בשטרות לאחרונה.
באופן אירוני, שוודיה שואבת השראה דווקא מאוקראינה, שהצליחה לשמור על מערכת תשלומים דיגיטלית מתפקדת תחת אש, כאשר תשע מתוך עשר עסקאות במדינה מתבצעות ללא מזומן. עם זאת, נראה כי בקרב הציבור השוודי מתחילה לחלחל ההבנה שיש מחיר לקדמה. אנה צ'וטיגסאטיין, רופאה מקומית, השוותה את ההתלהבות ממערכות התשלום לשילוב המוקדם מדי של מכשירי אייפד בבתי הספר בשוודיה, מהלך שהמדינה מנסה כעת לצמצם. "היינו קצת יותר מדי מפותחים", היא מודה. במקביל, האוכלוסייה המבוגרת ותושבי הפריפריה מברכים על החזרת המזומן, ומביעים חוסר אמון במערכות אלקטרוניות שעלולות, לדבריהם, לקרוס ברגע האמת.
התרעות פיקוד העורף