לדבריו, הבעיה בולטת במיוחד כאשר לעסק אין יכולת מלאה לגלגל את ההתייקרויות לצרכן. "יבואן שמוכר סחורה ב-100 אלף שקל ברווח גולמי של 25 אלף שקל עלול לגלות שהתייקרות של 10% בעלות הסחורה לבדה מוחקת 7,500 שקל מהרווח, אם הוא אינו יכול להעלות מחירים בהתאם. במקרה כזה המחזור גדל, אבל העסק נשאר עם פחות כסף בסוף הדרך".
גם בצד היצואנים התמונה מורכבת. הגידול בסחר העולמי עשוי לפתוח הזדמנויות לחברות ישראליות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, השירותים והתעשייה המתקדמת. אולם כאשר הכלכלה העולמית מאטה, הלקוחות בחו"ל נעשים רגישים יותר למחיר, דורשים תנאי אשראי ארוכים יותר ולעיתים מצמצמים הזמנות. "יצואן יכול להציג צמיחה בהכנסות, ובמקביל לסבול מלחץ תזרימי ומירידה בשיעורי הרווחיות", אומר בוכריס.
"משתנה נוסף שמכביד על עסקים ישראליים הוא שער החליפין. "יצואן שמקבל תשלום בדולרים ומשלם משכורות בשקלים חשוף להתחזקות השקל, בעוד יבואן חשוף להתייקרות המטבע שבו הוא רוכש סחורה". הוסיף.
המסקנה, לדבריו, היא שב-2026 מחזור המכירות לבדו כבר אינו מדד מספק להצלחה עסקית. "יבואנים ויצואנים ישראלים צריכים לבחון את הרווחיות בכל עסקה, את עלות המימון, את החשיפה למטבע ואת התזרים בפועל. בעולם שבו הסחר גדל מהר יותר מהכלכלה, מי שמנהל נכון את המרווחים שלו עשוי להרוויח יותר גם בלי למכור יותר".
התרעות פיקוד העורף