לא רק בישראל סל הקניות התייקר בשנים האחרונות כ-20%, כפי שפורסם אתמול, גם ביפן שהתרגלה במשך שנים לאינפלציה נמוכה ואף לדפלציה, מחירי המזון הפכו לבעיה כלכלית ופוליטית. לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה היפנית, מדד המחירים הכללי עלה ב-2025 ב-3.2%, אך סעיף המזון עלה ב-6.8%. מאז 2020 עלה המדד הכללי בכ-11.9%, בעוד מדד המזון זינק ב-25.8%.
על הרקע הזה מקדמת ממשלת יפן פתרון חריג: הפחתה זמנית של מס הצריכה על מוצרי מזון (המקבילה המקומית למע"מ) מ-8% ל-1% למשך שנתיים, החל מאפריל 2027. כבר היום הוא נמוך מעט משיעור המס הכללי ביפן שעומד על 10%, אך על מזון ומשקאות למעט אלכוהול ואכילה במסעדות חל כיום שיעור מופחת של 8%. עבור התיירים הישראלים, המשמעות הישירה צפויה להיות מורגשת בעיקר בקניות המזון בסופר וחנויות הנוחות שיוזלו, אך גם בעקיפין דרך הוזלת עלויות חומרי הגלם של מסעדות ומלונות שייתכן ותגולגל לצרכנים.
הצעת החוק אושרה בישיבת הממשלה ב-9 באוקטובר והוגשה לפרלמנט היפני באותו יום. אם תאושר, היא תחול למשך שנתיים בלבד, לצד תשלומי תמיכה נוספים למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית. הממשלה מקווה להעביר את החוק במושב הפרלמנט הנוכחי, שיימשך עד 12 בדצמבר, אך היא תידרש גם לתמיכה מחוץ לקואליציה בבית העליון. ראש ממשלת יפן, סנאֶה טאקאיצ'י, מעריכה כי הפחתת המס תחסוך כ-36 אלף ין לכל אזרח.
לואיס צ'ואה, אנליסט מחקר מניות באסיה ביוליוס בר, אומר כי המהלך צפוי להפחית את הנטל הישיר על משקי הבית, ושהמרוויחים הישירים צפויים להיות בעיקר רשתות הקמעונאות, מפעילי סופרמרקטים, חנויות דיסקאונט ובתי מרקחת שמוכרים מזון, לצד חברות מזון ומשקאות. צ'ואה מעריך כי חברות בעלות כוח תמחור יוכלו ליהנות במיוחד, משום שיוכלו לשמור על מחירים או לגלגל עלויות גבוהות יותר לצרכנים גם בתקופה של אינפלציה מיובאת.
אלא שמאחורי ההקלה לצרכן מסתתרת בעיה תקציבית. לפי צ'ואה, הפחתת המס צפויה לעלות לממשלה כ-5 טריליון ין בשנה, ומקור המימון עדיין אינו ברור. אם אין מקור תקציבי מוגדר, לא באמת מדובר בחיסכון כספי עבור האזרחים, אלא בהעברת התשלום מכיס אחד – הארנק בסופר - לכיס אחר – תשלום מיסים.
הבעיה השנייה היא עצם השימוש במע"מ דיפרנציאלי. לכאורה, הפחתת מס על מזון נשמעת כמו צעד פשוט והגיוני, אבל בפועל היא יוצרת עיוותים בשוק, מזמינה רמאויות ומסבכת את הגבייה.
לא במקרה ה-OECD מתנגד למדיניות כזו. ברגע שמתחילים להחריג תחום אחד, נפתחות מחלוקות סביב השאלה מה בפנים ומה בחוץ: למה מזון כן והיגיינה לא? למה היגיינה כן ותרופות לא? למה תרופות כן ודירות לא? כל החרגה נשמעת מוצדקת בפני עצמה, אבל כל אחת מהן גם יוצרת תמריץ ללוביזם מצד ענפים וקבוצות אינטרס. מעבר לכך, הכוונה היא אולי להקל על האזרחים, אבל חלק ניכר מהפחתת המס נוטה להישאר לאורך הדרך אצל יצרנים, יבואנים ורשתות השיווק כפי שראינו רק לא מזמן בישראל לאחר ביטול המס על המשקאות מסוכרים.
התרעות פיקוד העורף