הציון של ישראל אמנם השתפר מ-2.79 ל-2.71, כאשר במדד זה ציון נמוך יותר משקף רמת שקיפות גבוהה יותר, והפער של ישראל מקבוצת השווקים השקופים הצטמצם מ-0.14 נקודה ל-0.06 נקודה בלבד - אך השיפור לא הספיק כדי להעביר אותה לקבוצת השקיפות הגבוהה יותר.
הסיבה המרכזית לכך היא שגם שווקים אחרים התקדמו והרף העולמי עלה. לפי המדד, כשני שלישים מהשווקים שנבחנו שיפרו את רמת השקיפות שלהם בשנתיים האחרונות. במצב כזה, שיפור מקומי אינו מבטיח עלייה בדירוג, אם מדינות אחרות מתקדמות מהר יותר.
כך למשל, בשנת 2024 ישראל וסעודיה קיבלו ציון זהה, ואבו דאבי דורגה מתחת לישראל. במדד הנוכחי סעודיה כבר במקום ה-35, אבו דאבי במקום ה-33 ודובאי במקום ה-17. שלושת השווקים נמצאים כיום בקבוצת השווקים השקופים, דרגה אחת מעל ישראל. ב-JLL מייחסים את ההתקדמות במדינות המפרץ להרחבת מאגרי מידע, דיגיטציה של שירותי נדל"ן, חיזוק מסגרות רגולטוריות והנגשה טובה יותר של נתוני עסקאות, מחירים ושכירויות.
בראש מדד 2026 ממשיכה לעמוד בריטניה עם ציון 1.24, אחריה צרפת עם 1.27, אוסטרליה עם 1.36 וארה"ב עם 1.42. סינגפור, המדורגת במקום ה-13 עם ציון 1.90, סוגרת את קבוצת השווקים בעלי רמת השקיפות הגבוהה ביותר.
לשקיפות יש גם משמעות כספית. לפי המדד, יותר מ-98% מההשקעות הישירות בנדל"ן בעולם מתרכזות בשתי קבוצות השקיפות העליונות. לעומת זאת, קבוצת השווקים בעלי השקיפות הבינונית, שבה נמצאת ישראל, מרכזת 1.3% בלבד מההשקעות.
המדד מצביע גם על שינוי בהגדרת השקיפות. משקיעים כבר אינם מסתפקים בנתוני עסקאות, מחירים ותכנון. הם מחפשים גם מידע על שוק האשראי, תשתיות, זמינות חשמל, עלויות אנרגיה, ביצועי נכסים וסקטורים חדשים כמו מרכזי נתונים ודיור לסטודנטים. "ככל שהמידע הופך נגיש, אחיד ודיגיטלי יותר, כך גדלה היכולת להבין את השוק, לתמחר סיכון ולקבל החלטות" מסביר יניב לוטרינגר, מנכ"ל JLL ישראל. "בעולם שבו שווקים מתחרים על הון גלובלי, שקיפות הופכת לתשתית תחרותית לכל דבר".
התרעות פיקוד העורף