סעודיה תיאלץ לא רק להשקיע סכומי עתק בחימוש צבאה במערכות הגנה והתקפה, אלא גם למצוא פתרון לכך שאין בידה חיילים קרביים של ממש שיוכלו לכבוש את תימן החות'ית. מתברר לסעודיה כי טכנולוגיה שרכשה מארה"ב במשך עשרות שנים אינה מספיקה לניהול מלחמה - דרושים חיילים של ממש על הקרקע. עליבותו וכישלונו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן אאל־סעוד, MBS, שעתידו הפוליטי כלל לא בטוח, יאלצו את סעודיה לשנות קדימויות בהשקעותיה - יותר לכיוון הצבאי, שאינו נושא פירות, ופחות להשקעות כלכליות ועסקיות נושאות פרי לטווח ארוך.
הרעיון של ארה"ב, הודו, מדינות חצי האי ערב, ישראל ואירופה הוא חיבור רכבות רציף מאיחוד האמירויות, דרך מערכת מסילות חדשנית בסעודיה וירדן, ומשם לנמל חיפה ולאירופה. מצוקת המימון החדשה של סעודיה, הנדרשת להשקיע על פי התוכנית המקורית עשרות מיליארדי דולרים בהנחת מסילות ברזל חדשות ובשדרוג הקיימות במסגרת "הגשר היבשתי של סעודיה", בולטת כעת לנוכח הקיצוצים החריפים שמבצע MBS בתקציבי הפיתוח שלו, "חזון 2030". גם הקיצוצים שעוד יבואו בהמשך מעכבים את העבודות ומאיטים את קצב הנחת התשתיות הנדרשת לפרוזדור הסחר הבינלאומי.
מצד שני, הוא עובר דרך עיראק הבלתי יציבה בעליל על רקע מעורבות איראן בענייניה. התוואי עובר באזורים שחווים איומי טרור, נוכחות של מיליציות פרו־איראניות וחיכוך מתמשך של הטורקים מול המחתרת הכורדית, PKK, בצפון עיראק. המשקיעים לא ייטו להשקיע בפרויקט עם מרכיב סיכון כה גבוה. נציין כי עבודות עם חוזים חתומים כבר החלו ב"מסלול הטורקי" בעוד מסדרון IMEC תקוע, בין השאר בגלל המלחמה בישראל, שמתברר שאף היא אינה בטוחה.
מדינות המפרץ אינן עיוורות והחליטו לדאוג לעצמן באמצעות מדיניות ביטחונית ומדיניות חוץ עצמאית. האמירויות למשל מקבלות סיוע צבאי גלוי מישראל. יותר תנודות במחירי האנרגיה העולמיים, המעבר ההדרגתי של המערב לאנרגיות חלופיות והסיכונים הפיזיים למתקני הזיקוק והשינוע – כל אלה הופכים את התלות של הסעודים בנפט הגולמי לקריטית. הגיוון הכלכלי מחייב השקעות שדורשות הון רב, אבל גם ההוצאות הביטחוניות השוטפות דורשות עוד ועוד תקציבים.
הצמיחה של סעודיה השנה נפלה ל־1.7% לעומת 4.6% אשתקד, על פי קרן המטבע הבינלאומית, ואולי תצמח בשנה הבאה ב־5.5%. הצמיחה שאינה קשורה לסקטור הנפט תעלה השנה ב־2.6% לאחר 4.2% אשתקד, ובשנה הבאה צפויה עלייה של 4.5%. הגירעון התקציבי השנה - 3.7% לאחר 5.8% אשתקד, והצפי לשנה הבאה - 3.1%. הגירעון התקציבי שאינו תלוי נפט השנה - 22.2%, לאחר 23.3% אשתקד ו־20.9% בשנה הבאה. נתון זה מצביע על התלות המוחלטת של סעודיה בנפט, למרות הפנטזיות של יורש העצר MBS לגוון את מקורות הצמיחה בעתיד. יתרות המט"ח של סעודיה עומדות על 462 מיליארד דולר, לעומת 445 אשתקד.
החלום היומרני, שכלל עיר מדברית מלבנית באורך 170 ק"מ, ממוזגת במלואה, מלאה בחדשנות ומוקד תיירות עולמי, מצטמצם בחדות. הקרן הריבונית של סעודיה, שמובילה את מימון "חזון 2030", מתמודדת עם גירעונות גדלים ונדרשת להזרים סכומי עתק גם לשורה של פרויקטים נוספים, כמו פרויקט הנדל"ן של ריאד והשקעות ענק בספורט העולמי ובתעופה. ככל שמתברר כי מאות מיליארדי דולרים הושקעו בפרויקטים שאינם מניבים את התשואה המובטחת, מתרחבת הביקורת המושתקת בקרב הנסיכים, שהוחלשו בשנים האחרונות. הטענה המרכזית בקרב האליטה הוותיקה, כולל בעלי הון וחברות גדלות, היא שהנסיך המפונק מוחמד בן סלמאן כשל בניהול עסקי הממלכה והסיכונים הגלומים בפרויקטים המגלומניים הכניסו את הממלכה הסעודית להרפתקאות פיננסיות חסרות אחריות.
במצב זה המעצמה הישראלית חייבת להציע לסעודיה סיוע, בשיתוף פעולה עם האמריקאים. הפעם יש לעמוד בתוקף ולדרוש תמורה בגין שיתוף פעולה מודיעיני בעל ערך צבאי, כולל קישוריים מיידיים להגנה אווירית. התמורה, שישראל תהיה חייבת לעמוד עליה, היא הצטרפות של סעודיה להסכמי אברהם והתחייבות פומבית כי חיפה נשארת נמל המוצא למסדרון IMEC. הכל חייב להיות גלוי מהרגע הראשון, כך שהחלופה הטורקית תישאר מחוץ למשחק.
לבן סלמאן אין הרבה ברירות: או ללכת למסלול הישראלי־אמריקאי ולקוות כי יקבל את כס המלוכה, או להיבעט החוצה לאחר רצף הכישלונות הצבאיים מול החות'ים והפיננסיים בהשקעות הכושלות. עזרה כמעט חינם לסעודיה, שכבר פנתה לישראל דרך פיקוד המרכז האמריקאי, לא באה בחשבון. לא עוד. על הנסיך לבחור חלופה לטובת הממלכה בטרם הוא עצמו יסולק בידי אלה שרק מחכים לשעת הכושר להדיחו. איש מהם לא שוכח לו את גל המעצרים שביצע במלון ריץ בשנת 2017. הקרב הסמוי על ירושתו של המלך סלמאן בן עבד אל־עזיז עלול להתפתח ככל ששביעות הרצון מ־MBS מתפוגגת מיום ליום.
לתשומת לב הסעודים: ישראל היא לא רק מעצמה צבאית, אלא גם כלכלית. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה השבוע כי הצמיחה בישראל השנה היא 4.5%, לעומת הצפי מחודש אפריל של 3.5%. בשנה הבאה הצמיחה בישראל צפויה לעמוד על 4.4%, לעומת רק 4% שצופה בנק ישראל.
האינפלציה השנה בישראל היא 1.8%, לעומת הצפי באפריל שהיה 2.3%. שיעור האבטלה בישראל, לפי קרן המטבע הבינלאומית, הוא 3% - אבטלה חיכוכית בלבד. העודף בחשבון השוטף של ישראל הוא 1.1% מהתוצר, לעומת ההערכה של 2% מאפריל. התוצר של ישראל, עם 10.3 מיליון נפש, מגיע השנה ל־747 מיליארד דולר ובשנה הבאה צפוי להגיע ל־792 מיליארד דולר - 69,800 דולר לנפש, ובשנה הבאה 72,500 דולר לנפש.
מנגד, בסעודיה, עם 37 מיליון תושבים ותוצר של 1,390 מיליארד דולר השנה ו־1,510 מיליארד דולר בשנה הבאה ותקווה לצמיחה של 7.9%, התוצר לנפש השנה עמד על 37,810 דולר, ובשנה הבאה 40,200 דולר.
ישראל היא מעצמה טכנולוגית מובילה בעולם, לעומת סעודיה, המסתמכת על נפט וחזון שאינו מתממש. הצעירים בסעודיה, שעליהם מסתמך בן סלמאן, שהבטיח להם עתיד ורוד וכעת מלווה טכנולוגיה עכשווית ומשרות לכל דורש, ישמחו לשיתוף פעולה עם ישראל, שיכולה להציע הרבה בתחום החדשנות הנחשקת. על יורש העצר לבחור בין שיתוף פעולה עם ישראל לבין הדחה, שבוא תבוא. אשר לישראל - היא אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על המסדרון ההודי־אירופי דרך חיפה. בן סלמאן חייב להפנים זאת אם הוא רוצה להחזיק בכתר.