ההליום, שהוא הנוזל הקר ביותר בכדור הארץ ורותח בטמפרטורה של מינוס 269 מעלות צלזיוס, אינו משמש רק לניפוח בלונים. מדובר במשאב סופי ובלתי ניתן להחלפה, החיוני לייצור סמארטפונים, מחשבים ניידים, כלי רכב, מכשירי MRI וטילים. במרחק של כ-11,426 קילומטרים מראס-לאפן, חוקרים באוניברסיטת שיקגו נאלצים לקצוב את כמות ההליום המשמשת לקירור מגנטים עצומים, אשר הכרחיים לפיתוח תרופות לסרטן ואלצהיימר, וניצבים בפני סכנת השבתה של ציוד מחקר רגיש.
תעשיית השבבים, שצורכת כחמישית מההליום בעולם, סופגת אף היא מכה קשה. בתקופה שבה חוות שרתי בינה מלאכותית מוקמות בקצב שיא, יצרניות השבבים מדווחות כי מאות שלבים בתהליך הייצור דורשים הליום כדי לשמור על סביבה נקייה ויציבה בתוך המפעלים. "בלי הליום, היינו צריכים לסגור את המפעל, שום דבר מזה לא היה קורה", הסביר מנהל באחת מחברות השבבים בארצות-הברית לתוכנית "60 דקות".
כדי להתמודד עם המשבר, ארצות-הברית, שהיא יצרנית ההליום השנייה בגודלה בעולם, הגדילה את ייצוא ההליום שלה ב-70 אחוזים מאז תחילת המלחמה, בעיקר כדי לספק את דרישותיהן של מדינות יצרניות שבבים באסיה.
עם זאת, המאגרים האמריקאיים מוגבלים. ניסיונות להפיק הליום מקידוחים חדשים, כמו פרויקט במינסוטה הכולל קידוחי גז לעומק של כ-1,066 מטרים על פני שטח של כ-259 אלף דונמים, ייקחו שנים עד שיבשילו מסחרית, היות ושינוע הליום הוא תהליך מורכב במיוחד שבו הגז נוטה להתנדף באוויר.
המשבר חמור עד כדי כך שמחירי ההליום בשוק החופשי שולשו לאחרונה, ומומחים בתעשייה אף תדרכו את הפנטגון בנושא. ללא הליום, התעשיות הביטחוניות יתקשו לייצר סיבים אופטיים, אמצעי לחימה מתקדמים ומערכות אלקטרוניות מודרניות. כל עוד ספינות נושאות הליום אינן יוצאות מקטאר, ועשרות כלי שיט מותקפים בדרכם למצרי-הורמוז, נראה כי משבר ההליום ימשיך לרחף מעלינו ולסכן את שרשרת האספקה הטכנולוגית והביטחונית של העולם כולו.
התרעות פיקוד העורף