"קיים פער הולך וגדל בין התחזיות לגבי הביקוש לנחושת לבין הביקוש בפועל", אומר מאנק. לדבריו, התחזיות האופטימיות מתמקדות בבינה מלאכותית, בחשמול המשק ובעצמאות אסטרטגית, אך הביקוש הנוכחי חלש בהרבה. לפי מקורות בענף שעליהם הוא מסתמך, שוק הנחושת נמצא השנה בעודף היצע משמעותי, והמלאים עלו לרמה שלא נראתה מאז תחילת המאה.
מי שמממנים את הצטברות המלאי הם סוחרי הנחושת. מאנק מסביר כי פער המחירים בין ניו יורק ללונדון מאפשר להם לקבע פער של יותר מ-10% לטובת המתכת הנסחרת בארה"ב. כך, הציפייה למכסים מעודדת העברת נחושת לשוק האמריקאי, עוד לפני שהתקבלה החלטה להטיל אותם.
ביוליוס בר, עם זאת, כבר פחות משוכנעים שהמכסים אכן יוטלו. "הערכתנו כי מכסים אלה אכן יוטלו נחלשה באופן משמעותי", אומר מאנק. להערכתו, אם מטרתו הסופית של טראמפ היא ליצור מאגר נחושת אסטרטגי בארה"ב, עצם ההמתנה להחלטה כבר מסייעת להשיג אותה: הסוחרים צוברים מלאים במדינה, והממשל אינו נדרש לשלם על רכישתם.
מדוע, אם כן, עודף ההיצע אינו מוביל לירידה חדה במחירים? "ראשית, משום שהמלאי נמצא במקום הלא נכון", מסביר מאנק. ריכוז הנחושת בארה"ב מצמצם את הכמות הזמינה לשווקים אחרים ויוצר בהם מחסור יחסי. לכך מצטרפות הציפיות בשוק החוזים העתידיים. לדברי מאנק, סוחרים ספקולטיביים ומשקיעים הפועלים לפי מגמות מהמרים על המשך עליות המחירים, בעיקר בשל התחזיות לביקוש עתידי והאפשרות להטלת מכסים בארה"ב. החלטה מפורשת של טראמפ שלא להטיל מכסי יבוא על נחושת עלולה להוביל, להערכתו, לירידה של 10%-15% במחירה.
"בסופו של דבר, אנו מעריכים כי הביקוש העתידי בפועל יתקרב לתחזיות האופטימיות הללו", הוא אומר. "נחושת היא חומר גלם חיוני לתהליכי חשמול, ואנו צופים כי הביקוש לה יושפע יותר ויותר משילוב של כלי רכב חשמליים, אנרגיה נקייה, מערכות אגירת אנרגיה בסוללות המחוברות לרשת החשמל והרחבת תשתיות מרכזי הנתונים. התחזקות הביטחון שלנו בצמיחת הביקוש לטווח הארוך תומכת בהערכתנו כי שוק הנחושת יעבור לגירעון מבני בהיצע בהמשך העשור".